רפורמת בכר -הרפורמה בשוק ההון

עבודת גמר בנושא רפורמת בכר -הרפורמה בשוק ההון “יישומיי הרפורמה -היבטים כלכליים וחברתיים” בקורס:
“רפורמות במגזר הציבורי” ינואר
2 008
תוכן עניינים מבוא. 1
פרק 1. הוועדה לעניין הרפורמה בשוק ההון 3
1 .1
רקע  להקמת הועדה.. 3
1 .2  שוק ההון בישראל עד שנת 2005. 5
1 .3
ועדת בכר- עיקרי מסקנות והמלצות.. 6
1 .3.1
מכירת השליטה.. 7
1 .3.2
צמצום ניגוד העניינים.. 7
1 .3.3
עמלות הפצה.. 8
1 .3.4
ייעוץ. 8
פרק 2. יישומי הרפורמה בשוק ההון- היבטים כלכליים.. 9
פרק 3. יישומי הרפורמה בשוק ההון- היבטים חברתיים.. 11
פרק 4. דיון 14
סיכום.. 16
ביבליוגרפיה.. 17
מבוא
המנהל הציבורי, על אף שנחשב לתחום דיסציפלינארי חדש יחסית, מלווה את הציביליזציה האנושית מראשיתה. בני אדם נזקקו מאז ומעולם ליסודות של ארגון ובקרה, האצלת סמכויות ויצירת מנגנוני ניהול המאפשרים את קיומם כחברה.             מרבית המדינות המפותחות כיום, יצרו מנגנון של מנהל ציבורי זה או אחר, על פי אופייה של המדינה. רפורמות במגזר הציבורי נערכות מידי תקופה על מנת להתאים לצרכים המשתנים. מדינת ישראל היא דוגמא למדינה שבחרה לאמץ מודל קיים ממדינות אחרות, ולא להבנות מודל ייחודי משלה.
על כן, ניתן לומר כי ישראל  עדיין נטולת מנהל ציבורי אפקטיבי מבחינת מבנה, דפוסי פעולה וחלוקת התפקידים בין הדרג הפוליטי למנהלי. אף על פי כן, ישנה קריאה ציבורית תמידית לרפורמה ציבורית כללית, אולם, ניסיונות להנהיג רפורמה כזו נכשלו. הצורך לרפורמות נובע מרצון ודחף לשינוי של השירותים הציבוריים בתמורה לנטל המיסים, כמו גם תגובה לתהליך הגלובליזציה היוצר לחץ על הממשלות לפתוח את השוק לתחרות כלכלית. על אף היותה מדינה מערבית מתקדמת, ישראל מציגה מנהל הציבורי  הדומה במידה רבה לזה של מדינות פחות מפותחות, בשל העובדה כי לא עוצבה תרבות מנהלית אופיינית לישראל אלא נעשו תיקוני טלאים על אותה המדיניות שאומצה עם קום המדינה מן המודל האנגלי. כיום הולכת ומתבססת ההבנה וההכרה בחשיבותו של מגזר ציבורי אפקטיבי, יעיל, ואיכותי, המשמש משענת חיונית להבטחת קיומה של חברה דמוקרטית מודרנית. מגזר ציבורי בעל ביצועים טובים מהווה תנאי הכרחי לקיומה של תרבות פוליטית דמוקרטית והכרחי לתפקודה התקין. המבקש לחזק את יסודותיה של מדינה דמוקרטית, חייב לתת את הדעת על מגוון הכלים המסוגלים לתרום לביסוסה של מערכת שירותים ציבורית שהיא כלכלית, יעילה, ותכליתית, אך בה בעת גם אחראית, תגובתית, חברתית, וצודקת.
המינהל הציבורי הוא הזרוע הביצועית של הממשל וכולל בתוכו אזורים רבים של פעולה. בעבודה זו בחרתי להתמקד בתחום הכלכלי של המנהל הציבורי, על ידי בחינה של רפורמה בשוק ההון, המהווה הלכה למעשה של הניהול הציבורי.
על אף שישראל לא ערכה רפורמה כללית ועמוקה במנהל הציבורי, היא עורכת מידי תקופה רפורמות נקודתיות בתחומים ספציפיים. עבודה זו תבחן את טיבה של רפורמה בשוק ההון שהתקבלה בשנת 2005 והתוותה לעצמה מטרה לשנות את מבנהו של שוק ההון על ידי הקטנת  הריכוזיות, הגברת התחרות ומניעה ככול  הניתן ניגודי עניינים. הרפורמה הנ”ל הוצגה בתחומי התקשורת השונים כמאבק בין ה”טובים” ל”רעים”, המאבק שבין האזרח הפשוט, המשקיעים, אל מול הבנקים הגדולים והחזקים. התמונה שנוצרה היא מצב שבו המפסידים היחידים ברפורמה הם הבנקים כאשר כל השאר הם  הטובים המנצחים. בעבודתי אבקש לבחון סוגיה זו בשילוב עם השלכותיה של הרפורמה על התחומים הכלכליים והחברתיים, שלעיתים אינם דרים בכפיפה אחת. אבקש להציג את האופן שבו יישומי הרפורמה בשוק ההון השפיעו על הפרט ברמה הכלכלית וברמה החברתית והאם אכן הרפורמה תורמת לכל. על מנת לענות על שאלות אלו, אציג בתחילה את הרקע שקדם להתכנסות הועדה הבין משרדית לבחינת שוק ההון, את מצבו של שוק ההון קודם לרפורמה ואת ההחלטות העיקריות שהתקבלו לאחר דיוני הועדה. בהמשך אבחן את היישומים של המסקנות וההחלטות על הפן הכלכלי ועל הפן החברתי בישראל. מאחד והרפורמה נכנסה לתוקף לפני פחות משלוש שנים, חלק מן הניתוח ייעשה מן הבחינה התיאורטית שכן, השוק עדיין לא עבר טרנספורמציה מלאה. אמשיך בדיון קצר בעיקרי העבודה ואסיים עם מסקנות וסיכום לגבי מהותה ומשמעותה של הרפורמה בשוק ההון עבור הציבור.