שידור ציבורי הוא בעל תפקיד מכריע בקיומו של משטר דמוקרטי. על השידור הציבורי להתקיים על פי עקרונות ברורים הנובעים מהיותו ציבורי. עליו לפעול  כעצמאי, אחראי ונטול לחצים פוליטיים וכלכליים. בהתאם לכך, תפקידיו של השידור הציבורי נגזרים מהאופי המיוחד, ועליו לתת במה להבעת דעות שונות, להפיץ מידע אמין בכל הנושאים, לספק תכני שידור לכל סוגי הציבור, לתת הזדמנות ליצירה מקומית ועוד (אזרחי, בן שחר ולאל,
1 997). במהלך השנים האחרונות, אירועים ותהליכים שונים, הקשורים למגמות השינוי בחברה הישראלית ולמגמות השינוי בסביבה התקשורתית הביאו את השידור הציבורי למשבר. אמינותו ומעמדו נפגעו בשל היותו חשוף ללחצים פוליטיים (באלינט, 12 בספטמבר, 2002), הקמת הערוצים המסחריים וחדירתה של "מילת הקסמים"- מדרוג, שלחו את קברניטי הערוץ למסלול של תחרות חסרת סיכוי על קהל הצופים, וכסף, תמיד חסר כסף בקופה הציבורית.
המשבר שהשידור הציבורי שרוי בו, עלול לגרום להתנוונותה של ה"ציבוריות" ולשגשוגה של המסחריות. הערוץ עלול להפוך לכלי בידי השלטון, וכך למעשה הוא ימלא תפקיד של משרד יחסי ציבור לממשלות השונות (אזרחי ואחרים, 1997).