דו"ח מחקר אודות מענה לרעידת אדמה בשפלת החוף.
עבודה סמינריונית במסגרת הסמינר: "התמודדות עם מצבי חירום לאומיים לא-מלחמתיים".
תוכן עניינים    פרק סעיף                                                                                                        עמוד פרק 1 – מבוא    2
פרק 2
-התרחיש –.   4
מרכיבי משולש האסון גזרת האירוע נפגעים תשתיות פרק 3 – המענה המצוי ..   9
משטרת ישראל משק לשעת חרום פקוד העורף תחום הרפואה כיבוי אש וחומ"ס רשויות מקומיות פינוי סעד חללים מדיניות הממשלה פרק 4 – פערים במענה המצוי -..   32
פרק 5 – המענה הרצוי ..   35
היערכות ומניעה ברמת המדינה היערכות ומניעה ברמת הפרט מענה ברמת המדינה מענה ברמת הפרט פרק 6 – פערים לאחר המענה הרצוי –.    51
פרק 7 – סיכום –.   54
נספחים -.   55
רשימת מקורות —   57
פרק 1 – מבוא
   מצבי חירום לאומיים לא מלחמתיים עלולים לחולל התדרדרות מהירה מאוד בבריאות הציבור. מצבים אלה מחייבים מענה מהיר ובלתי שגרתי גם בהשוואה לאירועים מלחמתיים.
אסונות פתע רבי נפגעים פוגעים באוכלוסיות בהיקף של מאות אלפים ומיליונים בודדים ומתרחשים כאשר מצטברים בו זמנית שלושה תנאים הכרחיים הידועים כ"משולש האסוני" והם:
1.קיומו של מחולל סיכון טכנולוגי או טבעי המתאפיין בפוטנציאל ליצירת נזק בלתי הפיך לציבור.
2. אוכלוסייה צפופה בסמיכות למחולל הסיכון (עשרות או מאות ק"מ מהמוקד).
3. תשתית מקומית לקויה, מוגבלת מאוד ביכולתה לתמוך באוכלוסייה בהתפרץ מחולל הסיכון.    מדענים ומנהיגים בעולם נוטים להתעלם מפוטנציאל הסיכון ומנסים לשכנע את הציבור כי המתקנים ומחוללי הסיכון הטכנולוגיים בטוחים לחלוטין. הם מנסים להציג כי מערכות החירום בארץ ובעולם יכולות לטפל באירוע ובכך מנסים להקרין ביטחון לציבור.
אסונות שונים שהתרחשו בעולם טרפו את כל הקונספציות והפריכו את תקפותם של הכלים ששמשו מדענים ומנהיגים לתחזיותיהם. לפיכך נדרש לתכן רפורמה מקיפה בכל התפיסה האסטרטגית והמדיניות לטיפול באפר"ן.
   התייחסות הרשויות בישראל באה לידי ביטוי בדו"ח מבקר המדינה, 51 ב', משנת 2000 המציין כי: "11 מתוך 15 משרדי ממשלה שדיווחו, טרם החלו בביצוע החלטות הממשלה, ארבעה משרדי ממשלה דיווחו כי יישמו את ההחלטה באופן חלקי וביצעו סקרים אך לא יישמו את כל ההמלצות שהובאו בסקרים בדבר חיזוק מבנים".    דו"ח מחקר זה מדווח אודות אפר"ן עתידי בגין רעידת אדמה שעלולה לתקוף את מדינת ישראל בשפלת החוף. מטרתו לבחון ולהציג את המצב המצוי כיום במדינת ישראל תוך בחינת מרכיבי הסיכון והיכולת להתמודד עם האפר"ן, הערכת מרכיבי הסיכון הגלומים בו והכנת מענה רצוי לתרחיש שיצרנו. במהלך העבודה נבחן את פעולתם והיערכותם של הגופים והרשויות המופקדים על טיפול במצבי חירום לאומיים בתחום היערכות, מניעה, מענה, ושיקום. נדווח במיוחד אודות פעולות המענה.
   עבודתנו תבחן ותציג את הפערים הקיימים בין המצב המצוי כיום במדינת ישראל לבין המצב הרצוי, האם דרוש שינוי בתפיסה תוך יצירת רפורמה עמוקה וגיבוש שיטות חדשות מול הקיים כיום. במקביל לניתוח והצגת הפערים נציג את הפתרון הרצוי להתמודדות  בתחום היערכות, מניעה, מענה ושיקום.
   טענתנו המרכזית בעבודה היא כי: ניתן להגביר את כושר המענה להתמודדות עם אפר"ן, במונחים של חיי אדם, על ידי פיצולו של המשולש האסוני והצבת הפרט במקום מרכזי בתהליך כך שהוא יהווה נקודת מפתח במענה הרצוי שיוצג במחקר.    דו"ח המחקר יציע מדיניות, אסטרטגיה ואדמיניסטרציה לצמצום נזקי האסון במונחים של חיי אדם ובריאותם, נציג את המשאבים החומריים והאנושיים הנחוצים לטיפול אופטימאלי בהשלכות אפר"ן קונקרטי והמקורות להשגתם.
   המחקר יתבסס על יצירת תרחיש אפר"ן היפותטי לייחוס. נציג את הגופים המופקדים במדינת ישראל על המענה לאירוע תוך בחינת אופן פעילותם על פי פקלי"ם ונהלים שהוכנו על ידם לצורך זה או צרכים דומים. בחינת נתוני הגופים הרלבנטיים תתבסס על מקורות אינטרנט, ריאיון ומפגש עם אישים רלבנטיים המיצגים את הגופים, בחינתם והתאמתם של האמצעים הקיימים כיום וכן בחינת חקיקה ומדיניות לאומית בנושא.
לצורך הצגת המענה הרצוי נתבסס על מקורות אינטרנט, דוחות מבקר המדינה וועדות שעסקו בנושא יחד עם חומר לימוד מהקורס "התמודדות עם מצבי חירום לאומיים לא מלחמתיים". בהתאם למקורות אילו נבנה את המודל הרצוי להתמודדות ומתן מענה אופטימאלי לתרחיש שהוצג בדו"ח המחקר.
   רקע:
רעידת אדמה מתרחשת כתוצאה מתזוזת קרום כדור הארץ. באמצעים המדעיים  הקיימים היום אין עדיין אפשרות לנבא במדויק מתי והיכן תתרחש רעידת אדמה ומה תהיה עוצמתה. מניסיון שהצטבר מסתבר שמרבית הנפגעים והנזקים, נגרמו מקריסת מבנים, מנפילת חפצים, משברי זכוכית, משריפות ומהתנהגות לא נכונה של אנשים.
   רעידות אדמה מתרחשות מידי פעם גם בישראל ובעבר אף היו רעידות אדמה חזקות שגרמו להרס ונפגעים. ממזרח לאורך בקעת הירדן והערבה, מתמשך קו השבר הסורי אפריקאי ( נקודת מפגש בין הלוחות המהווים את קרום כדור הארץ). הלוחות נמצאים בתנועה מתמדת שיוצרת לחץ באזורי המגע, שחרור פתאומי של הלחץ יוצר רעידת אדמה. המומחים צופים רעידת אדמה חזקה באזורנו בטווח של חמישים שנה כאשר המועד המדויק והעוצמה אינם ניתנים כאמור לחיזוי.