דיני תאגידים האישיות המשפטית של התאגיד פעם בכמה שנים מתפרסמת בעיתון ידיעה: "אישה ערירית הורישה את כל הונה לחתול". מתבקשת השאלה – האם החתול יכול להיות בעל נכס? האם החתול יכול לבצע פעולות? למעשה, אנו שואלים כאן "האם לחתול יש כשירות משפטית?" אישיות משפטית – גוף שהמשפט מעניק לו את הכשירות לשאת בחובות וזכויות משפטיות.
האישיות המשפטית הטבעית ביותר היא אדם – בשר ודם. בעבורו נוצרה המערכת המשפטית. ישנם כמה סוגים ודרגות של ישויות משפטיות – קטינים, קשישים, מוגבלים, אי שפיות – אלו מגבלות לביצוע פעולות מסוימות. במדינת ישראל לאזרחי המדינה יש זכויות שאין לאנשים שהם לא אזרחי המדינה. לבעלי חיים למשל אין זכויות לפי החוק הישראלי, לעומת זאת, בהודו יש זכויות משפטיות לפרות. חוסר אישיות משפטית אינו סותר את ההגנה שיש לבע"ח או לעובר, לאנשים יש חבות כלפיהם, אבל אלו שני דברים שונים לחלוטין – אישיות והגנה.
תאגיד – לתאגידים אין ישויות פיזיות וממשיות. החוק יוצא אותן: חברה, שותפות, עמותה וכיו"ב.

1 פס"ד סלומון – אנגליה, 1896 – פס"ד הבסיסי והחשוב ביותר בדיני חברות.
סולומון היה אדם יהודים שחי באנגליה ובבעלותו עסק לעיבוד עורות. כעבור זמן, החליט סולומון שהוא רוצה להפעיל את העסק שלו כחברה. באותה העת, הדרישה באנגליה להקמת חברה רשומה הייתה מינימום של 7 בעלי מניות. סולומון, שהיה בעל משפחה רשם את החברה "סולומון בע"מ" עם 7 בעלי מניות: הוא, אשתו וחמש בנותיו, העביר את העסק לחברה ותמורתו קיבל מניות ואג"ח. החברה הייתה בעלת 1,000 מניות בהון רשום של 10,000 ליש"ט. 994 מתוך המניות היו שייכות לסלומון, האיש וכל מניה מששת הנותרות היו שייכות לבנות משפחתו, כלומר, הבעלות נשארה במשפחה כשסלומון הוא בעל המניות והאג"ח העיקרי.
אג"ח מעיד על 2 דברים:
מי שמחזיק באג"ח בעל קדימות לקבלת כספים על פני נושים אחרים.
אלמנט קנייני – ישנם נכסים בחברה שמשועבדים לאנשים מסוימים, סוג של ביטחון, הנושה שלו משועבד הנכס בעל ביטחון.
מה שסלומון עשה, הוא יצר גוף משפטי חדש, שלו ולבנות ביתו יש את כל המניות והזכויות בחברה ובכך שרכש אג"ח בתמורה לנכסיו, יצר לעצמו קדימות ועדיפות על פני נושים אחרים.
העסקים לא צלחו והחברה נאלצה ללוות כספים מנושים אחרים. כאשר גילו הנושים כי העסקים לא מתקדמים, הגישו תביעה כנגד החברה.
בבית המשפט טען סלומון כי זכותו לקדימות בקבלת כספים שכן יש ברשותו אג"ח, לעומתו טענו הנושים כי סלומון העביר כספים מכיס ימין לכיס שמאל, אך הכסף עדיין ברשותו.
סולומון הפסיד בכל הערכאות באנגליה ואז ערער לבית הלורדים, הערכאה הגבוהה ביותר באנגליה.
בית הלורדים קבע שהחברה (חברה שהיא לא חברה בע"מ היא אישיות נפרדת אך עדיין ניתן לקשור אותה לבעלי המניות) מהווה אישיות משפטית נפרדת מבעל המניות. קיים מסך ביניהם ואין לראות בהם גוף אחד, ולכן אין שום מניעה שסלומון יהיה נושה מובטח וכך למעשה קיבל סלומון את כל כספו! Å השורה התחתונה של פס"ד סולומון היא שלחברה יש אישיות נפרדת משל עצמה ולבעלים יש אישיות נפרדת. לפס"ד זה ישנן השלכות משפטיות עצומות עד היום:
R השלכות בדיני חוזים ודיני עבודה:
פס"ד לי נגד לי –  ניו זילנד:
לי היה טייס של מטוס ריסוס ובעליו של מטוס מסוג זה. יום אחד החליט לי להקים חברה והעביר את  המטוס לבעלות החברה. האדם היחיד שהיה פעיל בחברה היה לי – הוא היה המנכ"ל, בעל המניות והמפעיל בשטח. ביום מר ונמהר, התרסק לי ונהרג והותיר אחריו אלמנה וילדים. אדם שנותר אחרי אדם מת זכאי לזכויות והטבות. האלמנה הגישה תביעה נגד החברה של לי וגם הוסיפה לתביעה את ביטוח לאומי. באותה התקופה, חוק הפיצויים בניו זילנד היה לשכירים בלבד וכיוון שלי היה הבעלים של החברה התעוררה השאלה האם לי נחשב כשכיר?
נהוג לחשוב ששכיר הוא אדם שיש לו בוס. לי היה הבוס של עצמו, לא היו לו יחסי עובד-מעביד מוגדרים, לא לפי מבחן המהות והפיקוח בכל אופן. ביטוח לאומי טענו שלפיכך לא מגיע לאלמנתו פיצויים שכן בעלה לא היה שכיר. לי טענה שלפי פס"ד סלומון החברה היא אישיות משפטית נפרדת, ולכן יכלה החברה להעסיק את בעלה. Å בית המשפט קבע  שגם אם אדם הוא בעל מניות בחברה אין מניעה שהוא יהיה עובד של החברה, בעל המניות יכול לקרות חוזים עם החברה, בינם חוזי העסקה. R השלכות בדיני נזיקין:
פס"ד רוזנצוויג – ישראל.
לרוזנצוויג הייתה מאפיה: רוזנצוייג בע"מ. יום אחד, הייתה לו תאונת עבודה והוא תבע את החברה בטענה שהחברה התרשלה ומגיעים לו פיצויים. למה בעצם ניסה רוזנצוויג לתבוע את עצמו? ככל הנראה מה שניסה רוזנצוייג לעשות זה להגשים את החלום של כל בעל מניות – לרשום בחברה הוצאה שמוכרת במס ולקבל כסף שנקי ממס. הרי כל כסף שיוצא מהחברה אל בעל המניות כרוך בתשלום מס ע"י בעל המניות. עם זאת, הוצאה של פיצויים היא הוצאה מוכרת כיוון שהתאונה נעשתה במהלך העבודה, היא מקטינה את הרווח החייב במס וזה יתרון משמעותי.
–
העבודה ללא ביבליוגרפיה