2 5.2.07
הקדמה ענפי משפט: ציבורי- הפרדת רשויות, יחסי גומלין ביניהן, מעמדו של האזרח ביניהם.
פרטי- בין אדם לחברו: 1. דיני קניין. 2. דיני חיובים.
1 .       דיני קניין- סוגי רכוש- מקרקעין- רכוש קבוע, לעד.
מיטלטלין- רכוש נייד, מתכלה מהר או לאט. קניין רוחני- פטנט, זכויות יוצרים.
מוניטין- לא בדיוק שייך לנזיקין, אלא לחוזים. כסף.
סוגי זכויות ברכוש- בעלות- כלפי 'כולי עלמא'.
שכירות- הסכם של אחד מול אחד.
שעבוד- של בעל הזכות מול 'כולי עלמא'. זו דרך להסדיר בטוחות- שעבוד רכוש שיש לחייב, כך שאם לא יחזיר לנושה את ההלוואה, הוא יוכל להפעיל את הבטוחה, ולקבל את כספו (בטוחה מסוג משכנתא במקרקעין, ומשכון במיטלטלין). היחסים הם בין הממשכן (החייב) לנושה. החייב לא יכול לעשות עסקה ברכוש שנוגדת את האינטרסים של בעל השעבוד (הנושה). זכויות אלו חייבות להיות רשומות (אצל רשם המקרקעין ורשם המשכונות בהתאמה).
דיני הנזיקין מאפשרים הגנה על הבעלות. למשל- באמצעות הוראת השגת גבול (משיג גבול פוגע במקרקעין של אחר, ולכן פוגע בזכותו בתחום דיני הנזיקין).
פגיעה בנזיקין נקראת שליחת יד.
2 .       דיני חיובים-  חיוב רצוני.
למשל- חוזים. [חשין: חוזה אחיד הוא בבחינת "קח או הנח"].
חיוב לא רצוני.
למשל- דיני נזיקין, עשיית עושר ולא במשפט (מתחום המשפט הפרטי).
משפט פרטי: מסדיר יחסים שבין אדם לחברו. המשמעות: הרוצה מממש את זכותו, והרוצה מוותר עליה.
אם מישהו הפר חיוב לא רצוני בתחום דיני החוזים או חיוב לא רצוני- ברצותו יבקש הנושה את זכותו, וברצותו יוותר עליה. בחוזים- המדינה התערבה רק בשאלה האם נכרת חוזה, אך לא מתערבת במימושו. בחובה נזיקית- המדינה קבעה את החיוב, אבל לא מחייבת את הנושה לתבוע את זכויותיו, והוא יכול להחליט למחול על זכויותיו.  עשיית עושר- הנושה לא חייב לתבוע את המתעשר על חשבונו.
דיני עונשין- הפגיעה בפרט היא פגיעה בחב'. התייחסות הדין לפגיעה בפרט היא כאל פגיעה בחב' כולה, ולכן הוא אינו יכול למחול על זכויותיו, אלא המדינה תפתח בהליכים נ' מי שפגע בו. לפרט הנפגע כמעט ואין מעמד מבחינת אינטרסנט להליכים המשפטיים. לעיתים ניתן להגיש תביעה בשל הפרת חוקי יסוד. עדיין לא הוברר אם ניתן להגישה רק נ' המדינה, או גם נ' אנשים פרטיים. בדיני נזיקין ניתן לתבוע כדי להגן על האינטרסים שלנו. דיני נזיקין= תחום של חיובים לא רצוניים במשפט הפרטי. מטרות דיני נזיקין
1 – הגנה על אינטרסים חיוניים- כלומר הגנה על הצדק, כדי שהחוטא לא יצא נשכר. אינטרסים חיוניים:
חיים שלמות הגוף רכוש כבוד שם-טוב פרטיות, צנעת הפרט חופש התנועה אינטרס כלכלי טהור (פגיעה באינטרס להרוויח כסף באופן לגיטימי)
2 – השבת המצב לקדמותו- של הנפגע באמצעות תביעתו נ' מפר האיזון. לעיתים החזרת המצב מתבטאת רק בפיצויים, כי אין אפשרות להחזיר את המצב לקדמותו. למשל- שם טוב ניתן להשיב לקדמותו ע"י פרסום התנצלות ותיקון וכן ע"י פיצוי.
3- הרתעה והכוונת התנהגות- הגורם הפוטנציאלי יודע שיתן את הדין על התנהגותו, ולכן ימנע ממנה.
4 – נקם/ פיוס- קורבן של עוולה מעוניין להגיש תביעה נ' הפוגע רק כדי להתנקם. למשל- חולה שלא מרוצה מהטיפול שקיבל בבי"ח, תובע את ביה"ח והעובדים שטיפלו בו. 5- פיזור הנזק- כדי שהניזוק לא יאלץ לשאת לבדו בנזקו, אלא החב' כולה תשא בנזק. בעבר המשפחה נשאה לבד על גבה את הנזק, כיום העול הוא חברתי- כולם נושאים בנטל הטיפול בפגוע. לדו'- א. (עקיפה) ביטוח. המזיק מבטח את עצמו מפני הנזק שעלול לגרום, וחב' הביטוח היא שנושאת בנטל הנזק, באמצעות הציבור כולו שמשלם פרמיות ביטוח. למשל- ביטוח חובה לרכב. חב' הביטוח משלמת את הפיצוי מהפרמיות שכולנו משלמים. ב. הטלת אחריות על גורם ציבורי. אדם נפל ברחוב בשל מפגע- הרשות הציבורית היא האחראית. אפילו אם נפל ברחוב בשל מפגע כמו קליפת בננה- האחריות היא של הרשות בגלל שלא אספה את הזבל בזמן, או שלא מנעה את מאחר לזרוק את קליפת הבננה. בימ"ש שיפסוק נזק במקרה כזה, למעשה יפזר את הנזק על כל הציבור- כל מי שמשלם ארנונה לרשות. הניזוק מבקש בד"כ "כיס עמוק" כדי לקבל פיצוי, ובימ"ש יענה לבקשה תוך פיזור הנזק. גם אם ימצא זורק קליפת הבננה, האחריות תהיה שלו ושל הרשות "ביחד ולחוד"- ניתן להפרע מהם ביחד או לחוד, אם נמצאו אחראים, כשתשלום הפיצויים יוסדר באמצעות מע' היחסים שביניהם. לנפגע לא משנה ממה יפרע, ובלבד שלא יפרע יותר מ-100% מהמגיע לו.
ג. ביטוח לאומי- לדיני נזיקין מטרות נעלות, אבל הוא ענף משפטי לא יעיל, כי מדובר בהליך משפטי ארוך, ללא ודאות שהנפגע יקבל את המגיע לו. האלטרנטיבה היא, מלבד חסכונות הנפגע, פניה לביטוח לאומי- שחייב מכוח חוק לתת כסף לאדם מכוח העובדה שהוא פגוע, ולא משנה כיצד נפגע (אם כי יכולה להיות משמעות לדרך שבה האדם נפגע, ת.דרכים מול ת.
עבודה לעניין גובה הפיצוי). §         ענישה- אינטרס שאינו קיים בדיני נזיקין. ההבדלים בין תחומי המשפט השונים:
נזיקין חוזים עונשין …
סיכומים ללא ביבליוגרפיה