תוכן העניינים:
מבוא
פרק א – סקירה של הנתונים הכלכליים              ניתוח באמצעות הביקורות על הנחות היסוד פרק ב – סקירה של החוקים הרלוונטיים             המעמד החוקי של תוספי התזונה וצמחי המרפא              ניתוח באמצעות מגבלות הריסון החיצוני            פרק ג – סקירה של מאמרים העוסקים בתופעה מבחינת מבט מוסרית             ניתוח עפ"י עקרונות המוסר             ניתוח הגישה החוזית ביחסי יצרן-צרכן בשוק תוספי התזונה על פי מאמרו של ולסקז הידע הרב בתחום התזונה והדרישה של העוסקים בספורט למזון טעים ובריא שישרת ככל האפשר את מטרות האימון גרם בשנים האחרונות להצפה של מוצרי מזון שהחברות המייצרות אותם מגדירות "מזונות המותאמים לספורטאים". חברות מזון רבות בארץ ובעולם מנסות ליהנות מהעניין של הציבור הרחב בספורט ובאורח חיים בריא. באמצעות שיווק, פרסום ומכירה הן מפיצות את מוצריהן – חטיפים, משקאות ומזונות פונקציונאליים אחרים, שאמורים לתת מענה אופטימאלי לעוסקים בספורט ובפעילות גופנית. המוצרים נמכרים לא רק בחנויות הספורט והטבע אלא מוצגים גם על מדפי המרכולים. האם זה עובד? האם המזונות הללו אכן מתאימים לספורטאים? האם יש בכלל יתרון בצריכה של מזון מותאם לספורט (שמחירו בחלק מהמקרים גבוה יותר), או שמדובר בסך-הכול בגימיק שיווקי?