תוכן עניינים
מבוא …2
פרק א' 4
           חופש הביטוי-רקע כללי 4
           חופש הביטוי בישראל ..5
           מבחן הוודאות הקרובה 6
פרק ב' 7
           פרשת רצח רבין –7
           משפט השוואתי : חופש הביטוי בארה"ב -…9
           מסורת המשפט האמריקני בישראל והתפתחות מבחן ההסתברות -.10            התקשורת ובטחון המדינה –13
           ועדת וינוגרד –…14
פרק ג' 18
          פרשת כהנא 18
          כיצד ניתן למנוע את עמימותם של העבירות לאור הפרשות האמורות ..19
          פרשת אלבה –…22
          פרשת ג'בארין –.23
          פרשת שניצר –…23
          היבטים שונים למבחן הוודאות הקרובה -…
5           סיכום ומסקנות –26
          ביבליוגרפיה 28
מבוא
"מוות וחיים ביד לשון ואוהביה יאכל פריה…".
פסוק זה משקף בצורה אבסולוטית את מהותה של עבודת המחקר אותה כתבתי ואשר עוסקת בהתנגשות התמידית במדינת ישראל בין שני ערכים נעלים בלעדיהם לדמוקרטיה אין זכות קיום, חופש הביטוי אל מול ביטחון המדינה.
חופש הביטוי אינו רק המנוע של הדמוקרטיה כי אם כלי אשר בלעדיו אין למדינות העולם יכולת להתפתח ולהתקדם, ליצור טכנולוגיות חדשות או תרופות מצילות חיים, להחיות תרבות נשכחת, לעשות שלום בין עמים ולמנוע מלחמות. מהו המחיר שהחברה הישראלית צריכה לשלם על מנת לשמור על צביונה הדמוקרטי של המדינה ? האם כלשון הפסוק המובא לעיל, יהיה המוות כלול במחיר זה ? השופט הולמס, שהיה אחד ממעצביו החשובים של חופש הביטוי בארה"ב אמר פעם "כאשר אומה נתונה במצב של מלחמה אין לסבול ביקורת העלולה לסכל את המאמץ המלחמתי", אותו שופט שינה דעתו מאוחר יותר והיה חלוצה של הגישה הפרשנית הרחבה והמתירנית לחופש הביטוי בארה"ב.
זכות חופש הביטוי בישראל זכתה למעמד על חוקתי הנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ככלי להגשמה עצמית ולחיפוש אחר האמת, אך ככל זכות יסוד, גם זכות זו אינה מוחלטת כי אם יחסית, מולה עומדים אינטרסים אחרים שדורשים את הגבלת חופש הביטוי, אחד מאינטרסים אלה הוא אינטרס הביטחון הלאומי. בעבודת המחקר אתמקד בשני גורמים עיקריים המהווים סכנה לביטחון המדינה; הראשון יעסוק בהתבטאויות קיצוניות פוליטיות הקוראות למרד או מסיתות לפגיעה במשטר הדמוקרטי והגורם השני הינו חשיפת מידע מיותר בעידן של פתיחות תקשורתית שלעיתים גובלת בפריצות ואשר עלולה לגבות חיי אדם ולסכן אף את ביטחונה הלאומי של ישראל. זאת אעשה על ידי הצגת מגוון דעות רחב הקיים אצל אנשי ציבור, ביניהם שופטי עליון, מומחים במשפט חוקתי והוגי דעות שונים אשר הציבו את גדר המחלוקת סביב מבחן הוודאות הקרובה לוודאי שקבע השופט אגרנט בפסק דין "קול העם" (להלן "פרשת קול העם") וקיבל משנה תוקף על ידי הנשיא ברק בהמשך. ריבוי הדעות והמחלוקות משקף נאמנה את הקושי הטמון במציאת פתרון ראוי ולכן שאלת המחקר היא, מתי נחצה קו ההפרדה הלבן ? עד היכן יש למתוח את גבולות ההגנה על חופש הביטוי ? מהי נוסחת האיזון הראויה לאור ההגדרות הקיימות כיום בסעיפי החוק שהינן עמומות למדיי ונטולות גבולות ברורים ?
בעבודה אציג את התמורות שהתחוללו בארץ לאורך שנות קיומה ואשר השפיעו באופן ישיר על עיצובה של חרות הביטוי, בהן: רצח רבין, פרשות כהנא, אלבה, ג'בארין שניצר וכלה בוועדת וינוגרד שיצאה כנגד התקשורת במלחמת לבנון השנייה ואשר קוראת תיגר על מבחן הוודאות הקרובה. בנוסף איעזר בשיטת המשפט האמריקאית בהשוואה לזו הישראלית ואנסה לשפוך אור שונה על נושא המחקר ולשאול האם עלינו לאמץ שיטת משפט זו שהינה קיצונית יותר בלגיטימציה שהיא נותנת לחופש הביטוי הפוליטי. לסיום ארצה להוסיף נקודת פרק א' בפרק זה אדון במהותו של חופש הביטוי, אציג סקירה כללית והיסטורית של זכות היסוד בישראל, ובנוסף אעלה על הפרק את בעיית הגבולות הראויים לזכות חופש הביטוי על רקע הנוף הפוליטי הקיים בארץ.
חופש הביטוי- רקע כללי חרות הביטוי, הינה החרות להשמיע ולשמוע, היא משלחת לחופשי זכויות נוספות הנגזרות ממנה כמו חופש המידע וחופש העיתונות. ישנם שלושה טעמים עיקריים ביסודה של זכות חופש הביטוי:
1. חשיפת האמת-לדעת ברק רק מאבק עיקש, הסברה וחינוך לגילוי האמת תביא לחשיפת השקר.
2. הגשמתו העצמית של האדם- על ידי קריאה, כתיבה ויצירה התורמים להתפתחותו הרוחנית     והאינטלקטואלית לא רק של עצמו כי אם גם של השומעים אותו.
3. הדמוקרטיה, שהינה נותנת החסות העיקרית לחיותו של חופש הביטוי ובאותה מידה "מאבדת     מנשמתה" בלעדי זכות זו.
נאמר רבות אודות הסכנה הטמונה בניצולו של חופש הביטוי על ידי גורמים קיצוניים, אך עם זאת חשיפתה מאפשרת התמודדות ראויה ומושכלת ללא צורך באנדרלמוסיה שעלולה להיווצר על ידי התפרצות פתאומית של קבוצה קיצונית כלשהיא שדוכאה קודם לכן.
הסובלנות הינה הכרחית כאשר מדובר בחברה פלורליסטית, במיוחד במדינת ישראל בה נמצאות קהילות רבות, מיעוטים שונים ורבים מדתות העולם. קיומה של זכות חופש הביטוי מאפשר השמעת ביקורת לגיטימית על רשויות השלטון, אם דעת הרוב היא זו שתושמע תמיד, כמוה כעריצות הרוב. יש צורך ביישום גישות של סובלנות ופתיחות על ידי איזון בין יציבות לבין שינוי בחברה.
גבולות חופש הביטוי זכות זו היא נגזרת של חוק יסוד כבוד הא