עבודה סמינריונית בנושא:
מהי רמת ההוצאה במערכת החינוך של ישראל  בהשוואה בינלאומית והאם רמת ההוצאות זו משתקפות בתוצאות מוגשת לפרופסור פפפפפפפפפפפפפפפ ע"י  אאאא בבבבב ת.ז 1111111111
יולי 2008
תוכן העניינים
מבוא
השקעה בחינוך במישור מאקרו כלכלי הוצאה לאומית ריאלית לתלמיד הוצאות מערכת החינוך הלאומית בישראל בהשוואה למדינות OECD הוצאות מערכת החינוך הלאומית לתלמיד בישראל בהשוואה למדינות OECD הוצאה ציבורית מול הוצאה פרטית גידול בהוצאות של משקי בית על שירותי חינוך בישראל המלצות ועדת דוברת הישגי התלמידים בישראל סיכום ביבליוגרפיה מבוא
הון אנושי הוא אחת התשתיות החשובות ביותר שיש לאדם. מערכת החינוך היא התשתית הבסיסית עליה יכול לצמוח ההון האנושי שלנו. השקעה בחינוך מגדילה את ההון אנושי מגדילה את עושר חברתי, העמקת החינוך בכל השכבות של האוכלוסייה גורמת לצמצום הריבוד החברתי והכלכלי ומגדילה את שוויון במשק.
במערכת הזאת תלויה היכולת של הדור הצעיר לצבור הון אנושי והיכולת של כל אחד מבוגריה לעמוד באתגרים חברתיים ופרטיים. במציאות של היום, שוק עולמי תחרותי מאד, הופכת רמת ההשכלה – ההשקעה בהון אנושי – תנאי עוד יותר חשוב לניצול יתרונות יחסיים ולצמיחה כלכלית. מכאן שטיפול שמשפר את תפקודה של מערכת החינוך ואת יכולת הצבירה של הון אנושי הוא השקעה בתשתית כלכלית מוטת צמיחה. מנקודת ראיה של כלכלת הרווחה השקעה בחינוך עדיפה על קצבאות ילדים, היא יעילה יותר ומוסרית יותר, וזאת בשל תרומתה לצמצום אי השוויון החברתי והכלכלי.
גודל ההוצאה הלאומית והציבורית לחינוך לתלמיד הוא מדד המשמש בין היתר להשוואת מידת החשיבות שמדינות שונות מייחסות לתחום החינוך ולבחינת המשאבים המושקעים במדינות השונות, על רקע ההבדלים בהישגי התלמידים במבחני השוואה בינלאומיים. להשוואה בינלאומית של גודל ההוצאה הלאומית והציבורית לחינוך לתלמיד יש גם השלכות על מדיניות הממשלה וקביעת סדרי העדיפויות שלה, ועל כן השוואה כזו חייבת להתבצע בזהירות ובקפדנות.