הקדמה דיני חוזים:
         א.         דיני החוזים הם הענף הבסיסי של כל תורת המשפט הפרטי.
         ב.         תחום זה הוא יוצא דופן במובן זה שהוא קיים עוד לפני שהייתה חקיקה כלשהי, הוא מתבקש מעצם העובדה שבני האדם מסכימים זה עם זה. הוא קדם לכל תחום אחר של המשפט בשונה מחוקים אחרים. תחום וולנטרי.
תחומי כמו המשפט הפלילי או דיני העונשין/דיני חברות- חוקים שקיימים רק במסגרת שלהם. אין כאן עניין של רצון או לא רצון- יש חוקים ואסור לעבור אותם. העבירה היא כלפי המדינה ואיננו נתון למו"מ.
דיני הנזיקין- אבות הנזיקין – החוק קובע שעוולות הן מוגדרות. בגין עוולות אלה ניתן לתבוע בבימ"ש וישנן עוולות שלא תקפות לתביעה.  על כל עוולה יש תרופות /סעדים מוגדרים.
בדיני נזיקין- אדם שניזוק צריך להשיבו למצב ערב העוולה שנגרמה לו. לעומתו,  דיני חוזים- מעוניין באכיפה או פיצוי דרך המצב שהיה לאותו אדם לו החוזה קוים. חוק החברות –החברה היא מוסד פיקטיבי- אישיות משפטיות שהמחוקק יצר אותה והיא פועלת במסגרת שהמחוקק יצר לה. כל מה שאינו בחוק – אינו קיים! חברה קמה ומתה על-פי החוק.
          ג.          לחוק החוזים אין מסגרת מקובלת – אין מגבלות לגבי תוכן החוזה, צורת החוזה.
ולכן דיני החוזים הם פרק נפרד ושלם במשפט האזרחי.
חוזים רגילים: חוק המכר – יש לו הרואות ספציפיות לגבי מכר – מקרקעין, מיטלטלין.
חוק השאילה – כללים של שכירה ושאילה (תקנת השוק).
חוק השליחות – מסדיר את האפשרות לבצע דברים באמצעות שליח. מחובות השליח, השולח וצד שלישי.
חוק המשכון – מסדיר את האפשרות לשעבוד נכסים, להבטחת חיובים והתחייבויות. בעבר היה חוק המשכון העות'מני, היה צריך להשאיר את המשכון פיזית (השעון/מקרר) ולהעבירו לבית המשכון. היום יש רשם משכונות – הנותן פתרונות מודרניים להתקשרויות עסקיות שונות.
חוק חוזה הביטוח- כשרות לענייני ביטוח, מחויבות הסוכן, המבוטח, מבטח כלפי מבוטח. חוק הגנת הצרכן.
ככל שהחוקים יותר חדשים, יש יותר ויותר מעורבות של החוקים. הסיבה: החוזה הוא פעולה וולונטרית בין הצדדים, ואולם ניסיון החיים הראה שיש צורך לפתח מנגנונים על מנת שההתקשרויות תהיינה הגונות, תוך שמירה על זכויות וחובות שני הצדדים לחוזה.
וישנם חוזים מיוחדים בעולם המשפט, אשר יש התלבטויות לגביהם אם הם חוזים, כי הם שונים בהיבטי ההתקשרות החוזית. לדוגמא צ'ק הוא סוג של חוזה אבל אף אחד לא יקרא לו כך.