הגישה ההתנהגותית,  ביהביורליזם, הינה גישה ששלטה במדע המדינה באמצע המאה ה-20, ונתפסה כמהפכנית עקב מספר הבדלים מהותיים בינה לבין גישות קודמות במחקר הפוליטי. למעשה תחת הגישה נכללו לפחות שתי תנועות רחבות. האחת חתרה להפוך את מדע המדינה למדע אמיתי, תוך אימוץ השיטות הקפדניות של מדעי הטבע ודחיית השערות קדם מדעיות ולא משכנעות. הפוסט ביהביורילזם קורא למדע מדינה הומאני המציב במרכזו את סיפוק הצרכים האנושיים, כאשר שאלת הניטרליות לפי הביהביורליסטים עומדת בספק, שכן תפקיד החוקרים לא להיות מנותקים מהחברה בה הם חיים משום שהמחקר צריך לתרום לחברה, והניטרליות עצמה היא נקיטת עמדה.
יגיל לוי טוען במחקרו, מלחמת הפריפריות: המיפוי החברתי של הרוגי צה"ל באינתיפאדת אל אקצא (2005), כי חלקם של קבוצות העילית והמעמד הבינוני ב"מנת הדם הלאומית" במגמת ירידה ושלושה מכל ארבעה הרוגים הגיעו מהפריפריות החברתיות. עוד טוען לוי במחקרו כי, האינתיפאדה השנייה היא מלחמתן של הפריפריות החברתיות. אל מסקנות אלו מגיע לוי באמצעות מיפוי חברתי של 229 הרוגי צה"ל ומג"ב מאז פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה בספטמבר 2000.  במחקרו של לוי שזורים אלמנטים ביהביורליסטיים ופוסט ביהביוריליסטיים, בפרק זה אנסה לעמוד על מאפייני המחקר לפי מספר קריטריונים:
שם המחקר, מטרת המחקר, שיטת המחקר, ממצאי המחקר ומסקנותיו.