הסבר מתומצת של ניוון ושקיעת התרבויות השוויוניות הקיבוציות באמצעות מחקר אנתרופולוגי של ארבעה קיבוצים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2001
מספר מילים 9882
מספר מקורות 86

תקציר העבודה

העלמות מנהיגות משרתת, פחיתת האמון ותום היצירתיות בתרבויות קיבוציות תקציר מקובל כי על מנהיג לתת דוגמה אישית ולהעדיף את טובת הארגון על טובתו, אבל כשהוא מצליח וממשיך זמן רב, הרי לפי "חוק הברזל של האוליגרכיה" (Michels, 1959[1915]) הוא נעשה שמרני ומשרת-עצמו, מרבה פריבילגיות לעצמו ולסגל כדי להבטיח את נאמנותו ויתמוך בהמשכיותו, הסגל מקודם לפי נאמנות אישית אליו, הוא מזהה את עצמו עם הארגון ומסיטו ממטרותיו המקוריות לאלו שישרתו את המשכיותו. בישראל מקובל ששיטת הרוטציה מונעת את "חוק הברזל" ולכן אומצה לא רק בקיבוצים אלא גם בצה"ל וארגונים אחרים, אולם מחקרים בארץ ובעולם הטילו ספק ביעילותה פוקס 1976, גבריאל וסאואג', 1981, ולד, 1987; שפירא 1987, 1990, 1992 (Chow, 1966; Mainwaring, 1990). והצביעו על מקובלת מונעת אותו או שמא להפך? חקר תרבויות קיבוציות מסביר את הצלחתן בעבר במנהיגות משרתת שטיפחה בחלקן דמוקרטיה, אמון וחדשנות יצירתית, והפצת החידושים ביניהם. אולם האוליגרכיזציה של ארגונים פדרטיביים (בקיצור: א"פ) שפתרו לקיבוצים את בעיית קוטנם אבל תרבותם היתה הייררכית ואוטוקרטית, גרמה לניוון הדמוקרטיה, העלמות מנהיגות משרתת, פחיתת האמון ובלימת היצירתיות כיון שהרוטציה הפכה לצירקולציה בין תפקידי ניהול בקיבוצים ובא"פ, והגבירה את האוליגרכיזציה במקום למונעה. דבר זה לא נחשף בשל התעלמות רוב מחקרי הקיבוץ מהא"פ ואי-חקירת הקריירות של מנהיגי קיבוצים בחוץ. מתברר שהיצירתיות נמשכה רק היכן שלמרות שמרנות אוליגרכית בראשות א"פ, מנהיגים נותרו רמי-מוסר בקיבוציהם, השתתפו בדיוניהם ולא סיכלו ע"י הכוח וההון הבלתי-מוחשי שצברו בא"פ פתרונות יצירתיים שיזמו המנהלים, כמעשה פחותי-מוסר בשאר קיבוצים. כך נשמרו האמון והיצירתיות עד היעלמותם. מוסק שהיצירתיות החיונית לארגונים דמוקרטיים כדי שלא יהפכו לביורוקרטיות שמרניות, מצריכה נורמת תחלופה שתתגמל בהמשכיות מנהיגות גבוהת-מוסר, וכזו תוכל להיות נורמה שתתנה תקופות כהונה נוספות במבחן אמון בקרב משלימי-תפקיד רלוונטיים שיעיד על עליה מעריכית באמון.