עבודת מחקר במשפט חוקתי: מעמדה של הזכות לחופש ביטוי אמנותי בעקבות פסק-דין ג'נין ג'נין

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 2730
מספר מקורות 23

תקציר העבודה

הכותבת הינה בוגרת תואר ראשון במשפטים ותקשורת, במכללה למנהל בראשון לציון. ציון העבודה:
100 תוכן עניינים: א.      מבוא
ב.      המסגרת הנורמטיבית ג.        היסטוריית הפסיקה בנושא חופש הביטוי האמנותי ד.      משפט משווה- ארה"ב ה.      המקור הנורמטיבי ו.        הפסיקה ז.       סיכום מבוא
חופש הביטוי הוא מונח אשר מיוחס לו מקום של כבוד במשפט הישראלי. לצורך העניין עולה השאלה מהו חופש הביטוי? חופש הביטוי היא זכות של כל אדם להתבטא כרצונו.
ביטוי זה יכול להיות ע"י מילים, סמלים, סיסמאות, יצירות וכדומה. השופט אהרון ברק קובע בפס"ד לאור כי "חופש הביטוי משמעו, החופש לבטא השקפות ודעות, תהא תוצאתן אשר תהיה… חופש הביטוי הוא רחב ומקיף. זהו החופש להפיץ ולקבל ידיעות, החופש לכתוב מחזות וסרטים ולהציגם, זהו החופש "לראות ולשמוע". חופש זה אינו רק החופש להביע דעות מקובלות, זהו גם החופש להביע דעות חורגות, אשר הרוב סולד מהן. זהו החופש לא רק לשבח את השלטון, זהו גם החופש לבקר את השלטון. זהו החופש ליצור כל יצירה, בין בעלת ערך אמנותי נשגב, ובין ללא כל ערך אמנותי. חופש הביטוי הוא החופש של היוצר לפרוץ את סגור לבו, להניף כנף וליתן דרור למחשבתו". חופש הביטוי מעגן בתוכו סוגים שונים של ביטויים כגון-ביטויים מסחריים, פוליטיים ואמנותיים.
ההכרה בחופש הביטוי ישראל תחילתה בפס"ד קול העם. הנ"ל הינו פס"ד מנחה בסוגיות של חופש הביטוי. בפס"ד זה קבע השופט אגרנט כי הזכות לחופש ביטוי היא "זכות עילאית", משפט שצוטט בפסקי דין רבים בנושא חופש הביטוי, ע"י שופטים רבים, כדוגמת השופט ברק:
"חופש הביטוי הוא מערכי היסוד של משפטנו. הוא מהווה "זכות עילאית" בשיטתנו", והשופטת דורנר: "חופש הביטוי הינו, כידוע, מעקרונות היסוד של משטרנו הדמוקרטי, והוכר כבר בפסיקתו המוקדמת של בית-משפט זה כ "זכות עילאית", המשמשת אף בסיס לזכויות אחרות".
מדוע עלינו לשמור על חופש הביטוי? קיימים שלושה הסברים עיקריים לכך:      גילוי האמת: ההנחה היא שיש אמת אחת, והאינטרס החברתי הוא להביא לגילויה. הרעיון הוא שהדרך הטובה ביותר להביא לגילוי האמת והעובדות הנכונות היא על ידי תחרות של דעות על לבם של האזרחים. מתוך התחרות הזאת האזרחים ישתכנעו בביטוי הנכון ביותר, האמיתי ביותר, ואילו הביטוי השקרי ייעלם.      הבטחת ההליך הדמוקרטי: שמירה על חופש הביטוי עשויה לתרום להגברת הסובלנות והפתיחות לשינויים מבניים בחברה. כמו כן הוא מאפשר לקבוצות המיעוט ולקבוצות שמרגישות מקופחות ומדוכאות בחברה להביע את דעתן. לפיכך חופש ביטוי שומר על יציבות החברה במשטר דמוקרטי.
     המימוש העצמי של האדם: במשטר דמוקרטי, שמקדש את חרות הפרט (האזרחים בוחרים את השלטון במשטר דמוקרטי), הסיבה לחופש הביטוי (המימוש העצמי של האדם) חשובה עוד יותר מאשר במשטרים שבהם יש פחות ערך לאדם עצמו.
אם כן – עמדנו על המונח חופש הביטוי. בעבודתי אבדוק מהו מעמדה של הזכות לחופש ביטוי אמנותי, כחלק בלתי נפרד מחופש הביטוי, לאחר מתן פס"ד בעניין הסרט ג'נין ג'נין. תחילה אסקור את מעמדו בחקיקה הישראלית- האם קיים חוק/ים המגנים על זכות זו? לאחר מכן אסקור את התפתחות הזכות לחופש ביטוי אמנותי בפסיקה הישראלית, אשווה את ההגנה על זכות זו בארצנו לזו בארה"ב, ולסיכום אבדוק מהו המצב בארץ כיום בעניין הזכות לחופש ביטוי אומנותי לאחר מתן פסק הדין בעניין ג'נין ג'נין.
העבודה ללא רשימה ביבליוגרפית