•         אופרות הסבון החלו דרכן כסדרות תסכיתים בנות רבע שעה ברדיו של שנות השלושים. הן זכו להצלחה מדהימה והפכו המוני אמריקאים תמימים למכורים נאמנים. •         בשנות החמישים עברו אופרות הסבון מהרדיו לטלויזיה, הקהל שמר על נאמנותו. •         בשנות השמונים הן התרחבו לדרמות בנות שעה-ונהנו מקהל צופים מגוון בהרבה.
•         אנשים לא סתם צופים באופרת סבון הם חיים איתן. •         אנשים "פוגשים" דמויות מאופרות הסבון בתדירות רבה יותר מקרובי משפחה.  "זה הדבר הקבוע היחיד בחיינו", טען סטודנט. "זה כאילו הפך אצלי למחלה , אני חייבת לקבל את המנה שלי כל יום" טענה מרצה להיסטוריה" •         החיים באופרות הסבון מכאיבים, אך תמיד יש סיכוי לשיפור.על אף המהלומות הקשות, הכל זוכים להזדמנות נוספת, זהו תמצית הבידור הסבוני.
•         אופרות הסבון מעודדות את הצופים לברוח מחייהם, להתעלם מהבעיות הממשיות בקהילתם, ולהשתוקק לאהבה מושלמת בקהילה אגדית. הן מאפשרות הפוגה ,ונותנות את האשליה המנחמת כי אינם לבדם. מתוך:אופרות סבון -"החיפוש אחר האתמול" מאת רות רוזן מקור: "מבט על הטלוויזיה"-מדריך מקיף לתרבות העממית,בעריכת טוד גיטלין (תקציר המאמר) מצגת בת 23 שקופיות