הוצאות לבריאות ואי שוויון בבריאות ההוצאה הלאומית לבריאות משמשת כמדד עקיף לחשיבות המיוחסת לבריאות ואף לאיכות מערכת הבריאות במדינה.
ההוצאה הלאומית לבריאות- ההוצאה של מדינה לבריאות מחושבת בדרך כלל כהוצאה שנתית לנפש, או כאחוזים מהתוצר המקומי הגולמי ומשמשת כמדד עקיף לחשיבות המיוחסת לבריאות ואף לאיכות מערכת הבריאות במדינה.
משוואת החישוב המקובלת לתמ"ג היא הבאה:
תמ"ג = צריכה + השקעות + יצוא – ייבוא מונח "אי-שוויון" בריאות מוגדר ככל הבדל בין קבוצות בבריאות או בשירותי בריאות, ללא קשר לכל הערכה של הגינותם.
תפיסת אי-השוויון בבריאות היא רב-ממדית. היא מתייחסת בראש ובראשונה לכל ההבדלים במצב הבריאות הנמדדים בסיכון הקשור לבריאות בתחלואה, מוגבלות ותמותה. סיבות לאי שיוויון בבריאות:
·         פערים סוציו-אקונומיים ·         סביבה ·         מערכת שירותי בריאות בהוצאה הלאומית שני מרכיבים: ההוצאה הציבורית לבריאות, המשקפת את ההוצאה לבריאות של הממשלה והרשויות המקומיות ההוצאה הפרטית לבריאות, המשקפת את ההוצאות על בריאות של משקי הבית. ככל שההשקעה הציבורית גבוהה יותר, מערכת הבריאות היא ושוויונית יותר. השקעה פרטית גבוהה עשויה להעיד על שירותי בריאות טובים יותר למיעוט של בעלי אמצעים, ובאופן כללי יותר, על מערכת בריאות פחות שוויונית.
מהניסיון הבין-לאומי עולה כי מערכות בריאות יכולות להפחית את מידת אי-השוויון באמצעות התערבות בכמה רמות:
תכנון מדיניות בריאות כוללנית המכוונת הן למניעת אי-שוויון בבריאות והן לצמצום אי-השוויון הקיים.
מעורבות בתכנון מערכות ברמת המאקרו (כגון כיסוי ביטוחי אוניברסאלי ומימון פרוגרסיבי של מערכת הבריאות) יישום סוגים אחרים של מדיניות ממשלתית, כגון תמריצים כספיים לרופאים ולספקים אחרים להספקת שירותים בתחומים הלוקים בשירות או למזער את החסמים הכספיים לטיפול.
הכשרת אנשי מקצוע בתחום הבריאות לתת מענה לצרכים הייחודיים של בעלי הכנסה נמוכה או של בני מיעוטים תרבותיים או גזעיים.
תכניות ייעודיות להספקת שירותים ולפעולות מניעה שמטרתן לתת מענה לצרכים מיוחדים של אוכלוסיות פגיעות.
גם בארץ מושקעים מאמצים רבים על מנת לגשר על הפערים החברתיים ולצמצם  אי השוויון בקבלת שירותי בריאות.
סיכום מידע רב מעיד על אי-שוויון במצבן הבריאותי של אוכלוסיות שונות במדינה. אחד המדדים המצביעים על מצב אי שוויון בבריאות הוא ההוצאה לבריאות ובעיקר היחס בין ההוצאה של המדינה לעומת הוצאות הפרט המשמעות החברתית הכוללת של אי-שוויון בבריאות הפכה בשנים האחרונות לנושא מרכזי במדינות רבות בעולם המערבי, וגם בישראל.
 נדרש שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה לפתרון בעיית אי השוויון בבריאות. על הממשלה לאמץ תכנית לאומית שתצמצם את אי השוויון, בעיקר באמצעות שיפור הנגישות לשירותי בריאות של אוכלוסיות חלשות.