העבודה שלפנינו תדון בחוק המעצרים החדש והשינויים שהוא מביא עימו, ברקע לחקיקת חוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו, אשר מעניק משנה תוקף לזכויותיו הבסיסיות של האדם ובכללם הזכות לחופש ופרטיות. חוק המעצרים החדש יצר מציאות שונה איתה נדרשים רשויות אכיפת החוק להתמודד, החל בקשיים הטכניים בעבודת המשטרה ועד דילמות השופטים ומערכת המשפט. יחד עם זאת הוא מגלם בתוכו את ערכיה הבסיסיים של מדינה ושלטון דמוקרטי ובתוך כך הדאגה לפרט וזכויותיו מעל הכל.
תחילה תסקור העבודה את המודלים השונים עליהם מבוססת משימת אכיפת החוק, במסגרת זו יתברר כבר למן ההתחלה המתח שבין צידיו השונים של הצדק. בתוך כך יוצג מודל מיגור הפשיעה, אשר תפקידו לעצב את מערכת אכיפת החוק מתוך הסתכלות על פיקוח אפקטיבי ויעיל על הפשיעה, צמצום רמת העבריינות  ושמירה על הסדר הציבורי. ולצידו מודל ההליך התקין, הערכאה אשר אמורה להבטיח שהכוחות שהופקדו בידי הרשות המבצעת הופעלו בצורה נאותה. ברקע
לעבודה וכבסיס היסטורי לחוק המעצרים החדש, תוצג ההתפתחות בדיני המעצר והחקירה בישראל, החל ממקור סמכויות המעצר בישראל בדין המנדטורי, משטר כיבוש צבאי בעל סמכויות מעצר נרחבות יחסית לנהוג באנגליה ובארצות אחרות. כמו כן יוצגו שלבי ההתפתחות וההשפעות המגוונות לאורך השנים, וכן מיקוד בחוק המעצרים החדש הנהוג כיום, אשר נחקק בשנת 1996 ונכנס לתוקף כשנה לאחר מכן בשנת 1997. עוד במהלך העבודה יוצגו סוגיהם השונים של מעצרים בישראל, אקטים מגבילים אשר הושפעו רבות מחוק המעצרים החדש, בכלל זאת מעצר במהלך החקירה המכונה 'מעצר ימים' ו- 'מעצר עד תום ההליכים', ממועד הגשת כתב האישום ועד תום ההליך המשפטי. ברקע לזאת יוצגו מושגים מן הליך המעצר בכללם זכות השתיקה ואזהרת מירנדה, אשר הפכו לאבן דרך משמעותית בהתייחסות לזכויותיו של חשוד ונאשם.
כבסיס לליבת הדיון יידונו השפעותיו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, החל בהקמת הסנגוריה הציבורית והזכאות לייצוג, כביטוי לזכויות האדם בעולם המשפט, וכלה בשינוי חוק המעצרים. כמו כן כחלק מהצגת השינויים בחוק יבחנו הביקורת על חוק המעצרים החדש, הלבטים והדילמות שהוא גורר בחובו. בליבת הדיון יוצג חוק המעצרים החדש בזיקתו הישירה לחוק כבוד האדם וחירותו, במסגרת זאת תתואר המהפכה החוקתית שהתקיימה בעניין זה בעולם המשפט בישראל, כמו כן יסוקרו אירועים המרכזיים ומכוננים אשר עיצבו את המהפכה בחוק המעצרים ובהם פרשת רחאל, דו"ח מבקר המדינה, פרשת גנימאת ופרשת זאדה. ובכן בעיקרו של עניין תעסוק העבודה בכובד משקלו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, השפעותיו הישירות והעקיפות, החיוביות והשליליות על חוק המעצרים החדש, ובתוך כך האם הרווחנו? האם מומשה מחויבותנו כחברה לזכויות היסוד לאדם ובכללם פושעים, או שמא יצרנו מנגנון בירוקראטי סבוך אשר יוצר את המתח שבין עקרון השמירה על כבוד האדם הפרטי, לבין זכויות שאר האדם להגן על עצמם במסגרת אכיפת החוק.
תוכן עניינים
מבוא –…2-3
סקירה ספרותית פרק 1 – – ההליך הפלילי- מודל ההליך הפללי מול מודל ההליך התקין (עפ"י פאקר) -3-4
פרק 2- התפתחות דיני המעצר בישראל 5
              2.1 חוק המעצרים 5-6
              2.2 הקשר בין חוק המעצרים החדש לבין חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו -6-7
              2.3 זכות השתיקה ואזהרת מירנדה -…7-8
              2.4 הקמת הסנגוריה הציבורית והזכאות לייצוג כביטוי לזכויות האדם -…8-9
              2.5 הביקורת על חוק המעצרים החדש …9-11
פרק 3- חוק המעצרים החדש וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
              3.1 המהפכה החוקתית -..12
              3.2 האירועים המרכזיים שיצרו את המהפכה החוקתית –12-15
              3.3 עקרון השמירה על כבוד האדם -..15-16
             3.4  עקרון השמירה המרבית על זכויות כבוד האדם וחירותו -16-17
דיון וסיכום ..17-19
ביבליוגרפיה ..20-21