הפקולטה למשפטים המכס בישראל על מה הוא מגן?
ההגנה על התוצרת החקלאית בישראל – חוסר יעילות כלכלית בחסות המכס תאריך הגשה: 16.11.08 /  יח' חשוון תשס"ט תוכן עניינים
מבוא. 3
פרק
1 : היתרונות הכלכליים הטמונים ברפורמות בסחר הבינלאומי 5
פרק
2 : ישראל וארגון הסחר העולמי 8
ראשית ימי הקמת הארגון 8
עקרונות הסכם גאט"ט. 8
ישראל והארגון 9
ההתמודדות הישראלית עם הסכמים מולטיליטרליים לאור מדיניות הההעדפה. 10 שינוי המדיניות הישראלית בהיבטי סחר חוץ. 12
פרק
3 : חקלאות וארגון הסחר העולמי 14
התמודדות הארגון עם ההגנה על החקלאות. 14
סבב אורוגוואי 14
סבב דוחא. 15
פרק
4 : הסברים למשטר הסחר הייחודי בתחום החקלאי 17
שיקולים לא מסחריים בהגנה על החקלאות. 17
שיקולים פוליטיים. 18
פרק 5: ישראל וההגנה על התוצרת החקלאית.. 20 שדולות החקלאים. 22
האתוס ההתישבותי 24
משרד החקלאות וארגוני החקלאים.
5 ארצות הברית וההגנה על התוצרת החקלאית.
5 הקהילה האירופית וההגנה על התוצרת החקלאית. 27
פרק
6 : תפקיד בתי המשפט בישראל. 29
סיכום.. 32
ביבליוגרפיה.. 33
מבוא
מימי קום המדינה תפס המכס תפקיד חשוב בהתפתחותה. כמדינה שרק החלה את דרכה, הגבלת המשק ביבוא מוצרים בנתה את התעשייה המקומית על ידי הענקת מונופול לתעשייה המקומית. המדינה שזה עתה קמה, נתנה אפשרות ליזמים מקומיים להביא להתפתחות הכלכלה המקומית, תוך יצירת מקומות עבודה, הגדלת התוצר, חיזוק המטבע על ידי ייצוא וגאווה לאומית.
צעדים אלו הכרחיים לכל מדינה מתפתחת, קל וחומר לזו שרק עתה קמה. יבוא מוצרי צריכה בסיסיים, כגון: חיטה, ירקות, פירות, מוצרי חלב, טכסטיל, ברזל וכיו"ב, היו מביאים לחוסר כדאיות בהקמת מפעלים, שכן השוק המקומי לא יכול היה להתחרות במשקי ארצות הברית ואירופה, ביתרון לגודל ובתשומות התעשייה. לפיכך, נהגה המדינה באופן "פרוטקציוני" כלפי התוצרת המקומית, על חשבון איכות ומחיר, כך לדוגמא, התחליף הישראלי לאורז היה פתיתים, המיוצרים על ידי אסם, מחיטה שגודלה בארץ. עם זאת, יצוא פירות ההדר בפרט והתוצרת החקלאית בכלל תפסו מקום נכבד בכלכלה המקומית וזאת הסיבה שישראל בחרה להצטרף להסכמי גאט"ט אשר יאפשרו לה כניסה לשווקי העולם. הסכמים מולטיליטרליים אלו יצרו בעיות בהיבט הרב צדדי שלהם, שכן הם חייבו את ישראל להפחית במכס כשם שעשו החברות האחרות להסכם. ישראל לא יכלה להרשות לעצמה זאת, ולכן, ובמקביל להסכמים המולטיליטרליים, חתמה על הסכמים ביליטרליים עם מדינות יצוא נבחרות ובראשן ארצות הברית והקהילה האירופית, אשר אפשרו לישראל להנהיג מדיניות חד צדדית בהיבט ההגנה על התוצרת המקומית. המניעה של יבוא חקלאי, שנעשתה על ידי מכס גבוה והיטלים שונים עד לאיסור מוחלט לייבא מוצרים מסוימים, היא זו שגרמה לכך שהענף החקלאי יהיה ענף כדאי ורווחי.
מניעה זו נבעה משיקולים ענייניים ובהם ההבנה כי ישנה חשיבות לעצמאותה של החקלאות המקומית כדי לא ליצור תלות במדינות זרות במצב בו ישראל לא נהנית מיציבות פוליטית בעולם. שיקולים נוספים להגבלות על היבוא החקלאי היו: יצירת מקומות עבודה, בעיקר בהתייחס לתמיכה במשקים ביתיים, חיזוק הכלכלה המקומית ועוד, זאת ללא בחינה של הכדאיות הכלכלית, שלא היוותה שיקול כלל במדינה מתפתחת. בעבודה זו אוכיח כי גם היום במצב בו אין חשש שמא מעצמות כגון ארצות הברית או האיחוד האירופי, יחרימו את ישראל בהיבט מניעת אספקת מזון, עדיין ישנו משטר מכס "פרוטקציוני" המונע משיקולים פוליטיים תוך התעלמות מהיעילות הכלכלית שבפתיחת השוק המקומי ליבוא. העבודה תוכיח כי מדיניות המכס הכללית והספציפית היא פרי תוצר של החלטות הממשלה ורשויותיה השונות, אשר מבססות את הגנתן על התוצרת המקומית, מבלי להביא בחשבון שיקולים כלכליים, תוך ניסיון נואל לשמר את האתוס החקלאי המקומי הנוסטלגי, ללא בחינה מחודשת לגבי מקומו בתעשייה הישראלית. עיוות כלכלי זה, כך יוכח, נובע מלחצים של קבוצות אינטרס שונות, שדולות החקלאים: אם על ידי גופים חקלאיים סטטוטוריים ואם על ידי גופים חקלאיים עצמאים או על ידי נציגי החקלאים במפלגות ומשרד החקלאות על זרועותיו השונות.