המצב המשפטי בסוגיות בסכסוך הערבי ישראל מעמדה הבינ"ל של עזה (והגדה)-האם עזה היא מדינה? ע"פ אמנת Montevideo ישנם ארבעה תנאים לקיומה של מדינה: שטח מוגדר- ניתן לומר כי בעזה ישנם גבולות ברורים, בוודאי לאחר הנסיגה. אך לגבי השטחים עדיין ישנו קושי לקבוע גבולות ברורים, עדיין אין זה סותר את קיומו של שטח מוגדר. כמו כן אין צורך ברצף טריטוריאלי.  אוכלוסיה קבועה- ניתן לקבוע שהם בעזה והן בגדה, מצב האוכלוסיה עונה על ההגדרה. ממשל אפקטיבי- האם הממשל עומד במבחן השליטה האפקטיבית?
מחד ניתן לראות כי ישנם מנגנונים אזרחים וצבאיים המהווים שליטה וניהול חיי האוכלוסיה, אך מנגד נראה כי מתחולל כאוס בשטחי עזה בעיקר אך גם בגדה. בנוסף, אופן השליטה הישראלי משאיר בספק את השליטה האפקטיבית של הרשות, לכן מבחן זה מתקיים באופן חלקי. יכולת לנהל יחסי חוץ עם מדינות אחרות- בעיקר היכולת לקיים התחייבויות בינ"ל והיכולת לקיים יחסים דיפלומטיים. בהתאם להסכם הצהרת העקרונות והסכם הביניים של תהליך אוסלו, הרשות אינה מוסמכת לנהל יחסי חוץ, אלא בנושאי תרבות, מדע וחינוך. אך בפועל הרשות מקיימת יחסי חוץ. לבסוף המבחן שיקבע הוא התייחסות המדינות האחרות לאותו גוף, אם מכירות בו ואם לאו. מבחן ההכרה: יש לציין כי גם אם מתקיימים התנאים לעיל אין זה מספיק לכשעצמו, יש צורך בהכרה של המדינות במדינה המדוברת. ההכרה באה לידי ביטוי ע"י קיום יחסים פורמליים עם אותה מדינה. לגבי הרשות, בפועל אש"ף ניהל יחסי חוץ מטעם הרשות, והאיסור נהיה לפיקציה. לאש"ף תחת השם פלסטין יש מעמד של משקיף באו"ם, עם סמכויות רבות משל כל משקיף אחר. בין המדינות הערביות הרשות מהווה מדינה ככל מדינה. מאידך, הרשות לא התקבלה כחברה בארגונים בינ"ל ולא הייתה צד להסכמים בינ"ל. ישנו תנאי מכללא- הגוף מעוניין להיחשב כמדינה ומכריז על עצמו כמדינה. תנאי נוסף הוא העצמאות של המדינה, שאילולא עצמאות אין מדינה. כאשר נשללת היכולת לנהל את ענייניה הפנימיים או החיצוניים, הרי שהיא מאבדת את עצמאותה וכך יכולה לאבד את הגדרתה כמדינה. מסקנה: ישנם מאפיינים רבים של מדינה, אך לא ניתן לומר כי קיימת מדינה בשטחי עזה והגדה. לכן עלינו לברר את מעמדם של השטחים. אוטונומיה- ע"פ הגדרתה של רות לפידות זהו –
העבודה ללא רשימה ביבליוגרפית