מבוא
עידן הגלובליזציה אשר החל לפני כעשרים שנה הינו עידן שטלטל את עולמנו והשפיע עליו רבות מכל זווית אפשרית. מדובר בעידן שמלווה בטכנולוגיה מתקדמת ביותר בתחומים רבים, וזאת בעיקר נוכח העובדה כי הכל "גלובלי", העולם הפך הלכה למעשה ל"שוק גלובלי" המאפשר שיתוף פעולה עולמי תוך ניצול היתרונות היחסיים של כל אחד מן השחקנים, והדוגמאות לכך רבות – פיתוחים רפואיים פורצי דרך שהושגו בשל שיתוף פעולה גלובלי, ניתוחים שהצליחו בזכות ייעוץ והכוונה של מומחים עולמיים מצידו של השני של העולם אשר ניתנו באמצעות ווידאו, ועוד כהנה וכהנה. אולם התחום אותו שינתה הגלובליזציה לבלי היכר הינו ללא ספק התקשורת. עד עידן הגלובליזציה, כללו אמצעי התקשורת שלושה מרכיבים עיקריים : תקשורת סיגינטית (רדיו), תקשורת כתובה (עיתונות) ותקשורת ויזואלית מוגבלת יחסית ביכולותיה (טלוויזיה). מאז החל עידן זה, ישנה התחושה כאילו התקשורת "נולדה מחדש". על אף שהתקשורת של היום מתאפיינת בזרועות רבות, בעבודה זו בחרתי לגעת בשתיים מהזרועות העדכניות ביותר ו"הגלובליות" ביותר של התקשורת – האינטרנט והטלוויזיה וזאת לאור מאפייניהם השונים כפי שיובאו להלן. בעוד שבשנות השמונים המוקדמות נהנינו ממספר מצומצם של ערוצי טלוויזיה (הטלוויזיה בכבלים הגיעה רק לקראת סוף העשור, וגם אז היא לא הייתה כה פופולארית ), כפי שיפורט בהמשך, הגיעה הטלוויזיה מאז למצב אבסורדי בו מבחינה טכנית יכולה היא לשאת יותר ערוצים מכפי שיכולה היא לשדר, ובכלל איכות השידור שודרגה בצורה מפליאה – הקולות, הצבעים ועוד. בכל הנוגע לאינטרנט, המצב מעט שונה. על אף שהאינטרנט היה קיים כבר בשנות השבעים, רק שנים רבות לאחר מכן הפך הוא לנפוץ וזמין כפי שהוא כיום. האינטרנט כיום מאפשר לנו לעשות הכול – להתעדכן באירועים 5 דקות לאחר התרחשותם, לשלם חשבונות, לחפש מידע, לשתף מידע, לראות בישראל סרטונים וקבצי ווידאו אותם העלה בחור מארגנטינה או לחלופין בחורה מיפן 5 דקות קודם לכן, להגיב עליהם ועוד. האינטרנט הפך הלכה למעשה את יכולות התקשורת על כל מאפייניה (כיום ניתן לצרוך באמצעות האינטרנט את כל סוגי התקשורת – עיתונות כתובה, רדיו, טלוויזיה, קולנוע ועוד). חשוב להדגיש כי להבדיל מהשפה העברית, מספקת השפה האנגלית שתי משמעויות שונות למושג  "תקשורת", אותן ניתן גם לאחד למושג אחד  :
Communication – תקשור, תהליך שיתוף מסרים בין בני אדם, כאשר ייתכן מצב בו מעביר המסר ומקבל המסר יפרשו את המסר באופן שונה. Media – מספר אמצעי תקשורת (וזאת להבדיל מ- Medium המתייחס לאמצעי תקשורת אחד) המופיעים בצורות שונות: תקשורת מודפסת (ספרים, מגזינים, עיתונים), תקשורת משודרת (טלוויזיה ורדיו), תקשורת דיגיטלית (אינטרנט וכל אמצעי תקשורת אחר המתבסס על טכנולוגיית המחשב) ותקשורת בידורית (סרטי קולנוע, תקליטים ומשחקי ווידאו).
Mediated Communication – שיתוף מסרים מכל סוג שהוא המועברים באמצעות מכשיר מפריד או כלי תקשורת, אך לא פנים אל פנים.  בעבודה זו החלטתי לבחון את היבטי הגלובליזציה על שניים מאמצעי התקשורת הבולטים ביותר כיום כאמור, טלוויזיה ואינטרנט. לשם כך, ערכתי מחקר בנושא בו בחנתי את השפעתם של השניים על חיינו כיום ככלל ובאמצעות שני מקרי בוחן בפרט. ב- 10 במרץ 2008 פרצו רבים מבני העם הטיבטי במהומות לזכר המרד הגדול שהתנהל כנגד המשטר הסיני בשנת 1959, 9 שנים לאחר שזה השתלט על המדינה. המהומות שהופנו שנית כנגד המשטר הסיני נועדו לזעזע את אמות הסיפים, קרי את דעת הקהל העולמית ולהביא לשחרור העם הנמצא "בשבי" מזה 58 שנה. סביר להניח כי בחירת תזמון המהומות לא נעשה בתום לב מוחלט. העם הטיבטי יודע כי עיני העולם כולו נשואות בימים אלו לעבר סין ובירתה בייג'ין הואיל וזו אמורה לארח את המשחקים האולימפיים בחודש אוגוסט הקרב ובא. הדלאי לאמה, מנהיגה הרוחני והגולה של טיבט (אשר שוהה בהודו מזה שנים רבות), השתמש באמצעי התקשורת וביכולתם "הגלובלית", בין היתר בעת מסיבות עיתונאים אותן ערך, מתוך כוונה להפנות את תשומת לב העולם למהומות המתרחשות בלהסה, בירת טיבט ובסביבותיה ובאופן הטיפול האלים אותו אימץ המשטר הסיני להרגעת המהומות (המשטר חשב כי תגובה תוקפנית תסיים את המהומות במהרה ותפגע עקב כך באופן המינימאלי ביותר במוניטין המדינה לפני אירועי האולימפיאדה), טיפול אשר גבה מאות קורבנות או "רצח עם" כלשונו, וכל זאת בשל דרישתם לזכות בסיסית – עצמאות. לאור האמור ולאחר סקירת המאורעות, בחנתי את השימוש אותו ביצעו הצדדים (הסינים מחד והטיבטים מאידך) באמצעי התקשורת לשם השגת מטרותיהם.
חמש שנים קודם לכן, ב-21 במרץ 2003 פלש צבא ארצות הברית לעיראק וכבש אותה אחרי קצת פחות משלושה שבועות. העליונות האווירית, היבשתית והימית של צבא זה, תרמה לניצחון מזהיר על צבא עיראקי חלש שלא התחמש כראוי משנת
1 991, בעקבות הסנקציות שהוטלו על מדינתו מאז מלחמת המפרץ הראשונה. התקיפה שזכתה לשמות שונים דוגמת "מלחמת המפרץ השנייה", "מלחמת עיראק", "הפלישה לעיראק" ועוד, הסתיימה באופן פורמאלי כעבור חודשיים (וזאת למרות שמרבית ההישגים הושגו כעבור שלושה שבועות), אולם עד היום נותרו כוחות הקואליציה במדינה, כאשר תאריך חזרת החיילים למולדתם לוט בערפל. יען כי מדובר במלחמה אשר כללה כוחות ממספר מדינות בעולם, ובשל העובדה כי הלחימה עצמה נמשכת כבר חמש שנים, סוקרה היא בכלי התקשורת בעולם על מאפייניה השונים, דבר אותו בחנתי בעבודתי זו.
תכן עניינים
מבוא –…
3-4
גלובליזציה –
5-6
גלובליזציה ותקשורת -.
7-8
טלוויזיה —
9-10 אינטרנט —
11-12
בחינת השפעת הגלובליזציה על התקשורת על שני מקרי בוחן –.. 13-17
המהומות בטיבט והחשש לאולימפיאדה בסין -.
13-14
מלחמת המפרץ השנייה -..
15-17
סיכום –…
18
ביבליוגרפיה –
19-20