תקציר אמצעי התקשורת נתפסים כבעלי כוח שליטה מופרז בהתנהגות, בעיצוב עמדות ובהבנת זהויות של ילדים. הילדים משמשים כצרכנים הן בעבור בפירמות המפעילות את ערוצי הטלוויזיה, כמו רשת, קשת ,ערוץ 10, ערוצי הלווין וכו' ע"י העלאת הרייטינג, הן בעבור יצרני הצעצועים המייצרים מוצרים נלווים לתוכניות הטלוויזיה כגון: בובות, אביזרי אופנה, תחפושות, תיקים וכד' וכמובן בעבור חברות הפרסום השונות המפרסמות מוצרים לילדים.
בעבודה זו אנסה לעמוד על אחריותם המוסרית של הגופים השונים המוזכרים לעיל, לאיזה צד מוטות המאזניים? לצד המוסר או לצד מקסום הרווחים? מהם הגבולות, ומי אחראי להציב ולאכוף  גבולות אלו?
תוכן עניינים
מבוא
3-5
כלכלי : ביקורת על הנחות היסוד
6 -7
חוק: מגבלות ריסון המערכת העסקית
8 -9
מוסרי: ניתוח הדילמה המוסרית באמצעות עקרונות המוסר.
10-12
דיון ומסקנות
1 3-14
ביבליוגרפיה
1 5