גם היום, למרות שאנו מוגדרים כמי שנמצאים בעידן האינטרנט, עדיין מתפקד העיתון ככלי תקשורת להמונים, שנדמה שאנשים "לא מוכנים לוותר עליו", גם לא בשביל האופציה הנוחה של עיתון אינטרנטי, אשר בלחיצת כפתור מאפשר לעבור מכתבה לכתבה.
להיפך, עשרות אלפי בתי אב בארץ ובעולם עושים מנויים לעיתונים, ומגזינים חדשים במגוון רחב של תחומים צצים לעיתים קרובות. אין ספק שכוחה של מדיית העיתונות הוא רב השפעה. בכל מכולת שכונתית מאירים כותרות העיתונים את עיני העוברים והשבים אשר עוצרים את מרוצתם על מנת לגמוע כותרת או שתיים. במיוחד נכון הדבר בימים בהם התרחש או עומד להתרחש אירוע כזה או אחר אשר לגביו מעוניין הציבור במידע נוסף. דוגמא לכך הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה. היום, בשנת 2008, ברור לנו שהעיתונים יהיו מלאים בכתבות וסיפורי זיכרונות של הניצולים. כל המדינה עוסקת בדבר, ברדיו, בטלוויזיה, והעיתונות. ההשפעה של אמצעי תקשורת אלו על מצבנו הרגשי והקוגניטיבי הוא בלתי נמנע. כל מי שפותח עיתון או מדליק טלוויזיה עסוק בתוכניות, כתבות ומחשבות על הזוועות שנעשו, על גורלם של הניצולים על כספי הניצולים ועל החשיבות שבזיכרון.
אך האם כך היה תמיד? האם לאורך כל שנות קיומה של מדינת ישראל יום הזיכרון לשואה תפס מקום מרכזי שכזה? כיצד התייחסו העיתונים השונים לזיכרונות הניצולים ולגורלם? אנו הרי חושבים דרך החושים שלנו, אין דרך אחרת למחשבות לחדור לתודעתו, אלא דרך שמיעה, ראיה וקריאה.
אנו יודעים מה חושב האדם הממוצע החי במדינת ישראל במאה ה-21 ביום הזיכרון לשואה, אנו יודעים זאת דרך מה שהמדיה מספרת לנו, המדיות המשמשות לנו כמעצבות  דעה וכראי בו   משתקפות ההשקפות החברתיות והבעיות החברתיות במדיות השונות. אך על מה חשבו לפני שלושים שנה ביום הזיכרון לשואה? מה אז פורסם באמצעי התקשורת?, במידה וקיים הבדל מה מקורו, מי אחראי לו ומה המשמעות של שוני זה?  מטרת עבודה זו לבחון את ההבדלים בסקירת יום השואה והגבורה בעיתונים השונים לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל. העבודה תבדוק את מהותם של התכנים השונים, את המשמעות של תכנים אלו, ואת המשמעות של ההבדלים בפרסומים השונים במהלך השנים. כאשר בכל 2
עשורים נבחרו שלושת העיתונים המובילים של התקופה מתחילת העשור השני.  שני העשורים הראשונים החמישים והשישים, מיוצגים על ידי העיתונים: מעריב, ידיעות אחרונות והארץ של שנת 61'.
שנות השבעים והשמונים מיוצגות על ידי העיתונים: ידיעות אחרונות, הארץ ומעריב של  שנת 82' ושנות ה-90 והאלפיים מיוצגים גם הם על ידי אותם העיתונים משנת 07'.
במהלך המחקר מצאתי שמהקמתה של המדינה ולאורך שנות קיומה, היחס ליום הזיכרון לשואה ולניצולי השואה השתנה באופן מאוד משמעותי, הן מבחינה חברתית והן במדיות התקשורת השונות ובפרט בעיתונות. תוכן עניינים:                                                                                    עמ'
1 – מבוא …2
2 – סקירה ספרותית …5
1 .2 – פסקי זמן –.5
2 .2 – יום השואה כפסק זמן ישראלי –…11
3 – שיטת מחקר -…21
1 .3 – שאלת מחקר -21
4 – מחקר אישי (ניתוח עיתונים) ..23
1 .4 – שנות ה-60 -.23
2 .4 – שנות ה-80 -.26
3 .4 – שנות 2000 – המאה ה-21 30 5 – דיון -35
6 – סיכום .38
7 – אפילוג 40 7 – ביבליוגרפיה -..42
8 – נספחים –..44