התערבות הריבון פוגעת בזכות השביתה או תורמת לאיזון אינטרסים? קורס:
יחסי עבודה תוכן העניינים
1.       מבוא

2
2 .       זכות השביתה במדינת ישראל והשלכותיה -.3-2
3 .       השביתה בראי החקיקה והפסיקה  .
6-4
4 .       שביתת נהגי "מטרודן" בבאר שבע 5.       דיון ומסקנות …
9
6 .       ביבליוגרפיה 11-10  דיון ומסקנות תפקידו של משפט העבודה הוא להגן על זכויות היסוד של העובדים, ובכללן זכות השביתה וחופש ההתאגדות, תוך התחשבות בזכויות המעסיקים. בחוקי העבודה של מדינת ישראל אין הוראה המקנה לעובדים את זכות השביתה. זכות השביתה כזכות יסוד הלכתית הוכרה ע"י בית המשפט העליון, עוד בטרם הוקמו בתי הדין לעבודה ואומצו על ידיהם עם הקמתם. מעמדה החוקתי של זכות השביתה נובע מחופש ההתאגדות שאף הוא זכות יסוד במשפט הישראלי ומחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומזכות הקניין. בהיעדר הגדרה מכלילה של שביתה בחוק, נדרש לכך בית המשפט ואימץ שתי הגדרות שעיקר עניינן הוא הפסקת עבודה קיבוצית. נראה שזכות השביתה בישראל התפתחה בשלבים – מזכות מוחלטת, דרך הטלת הגבלות הן ע"י חקיקה והן ע"י פסיקה ועד למדיניות של ריסון עצמי של בית הדין הארצי לעבודה במטרה לחזק את חופש ההתאגדות.
.
.
.
התערבות המדינה בשביתת נהגי "מטרודן" היא דוגמה לתופעת "המדינה המתערבת" בשאלת גבולות סמכויותיו השלטוניות של הריבון כרגולטור, כאשר הדבר משפיע על זכות ההתארגנות. בפסיקה מנוגדת לזו של בית הדין האזורי, קבע בית הדין הארצי לעבודה: זו הייתה שבירת שביתה ופגיעה בזכות ההתארגנות של העובדים. שר התחבורה חרג מתפקידו כרגולטור ותוצאת התערבותו צמצמה גם את השפעת השביתה על המעסיק, שנועדה לא רק להסב לו נזק כלכלי, כי אם להניע את דעת הקהל. המאבק הוא על הזכות להתארגן לקראת הסכם קיבוצי, ועל כן מערכת השיקולים והאיזונים  צריכה להיות שונה לעומת מאבק של ארגון העובדים במפעל מאורגן להשגת הטבות כלכליות.
.
.
.
ראוי לציין כי לפסק הדין של בית הדין הארצי חשיבות עצומה דווקא בקביעת מגבלות וחובות לממשלה בתקופה של הפרטה, כך שייאסר עליה להתערב ולמנוע התארגנות בחברות מופרטות, וקמה עליה חובה כרגולטור לשקול שיקולים שלא לפגוע בהתארגנות עובדים. בנוסף, לפסק דין זה חשיבות במגזר הפרטי למניעת פגיעה בשביתות והוא מאותת על עמדתו התקיפה של בית הדין הארצי, בתקופה זו של התעצמות כוח המעסיקים הפרטיים להגן על זכויותיהם הקיבוציות של העובדים. עם זאת, בית הדין לעבודה השאיר פתוחה את השאלה באלו תנאים רשאית המדינה להתערב בסכסוך עבודה במסגרת גוף פרטי. במסגרת שלטון החוק (במיוחד בהיעדר חוקה), ההנחה היא שהחלטות המערכת המשפטית הנדרשת לפסוק בין האזרח למדינה הן תוצאה דדוקטיבית של מקצועיות, רציונאליות, ניטרליות ואובייקטיביות. מיתוס האובייקטיביות והאוטונומיה מקנה לגיטימציה גבוהה להחלטות בתי המשפט. לא כך נראים פני הדברים בפסקי הדין של שביתת נהגי "מטרודן" – בית הדין האזורי התייחס בעיקר למעביד, בית הדין הארצי התייחס בעיקר לעובדים ובית המשפט העליון נמנע מלהתייחס, למרות שהעתירה העלתה שאלות משפטיות עקרוניות, כדי שלא ליצור תקדימים כובלים ובכך החזיר את הכדור למגרשו של המחוקק.