מכירת מוצרים בפיקוח - פרה סמינריון במוסר ועסקים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
קורס
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 3333
מספר מקורות 8

תקציר העבודה

מוסר ועסקים עבודה בציון 100 עבודה פרה- סמינריונית מכירת מוצרים בפיקוח מגישה:          ______________ ת.ז. ___________ נייד: __________ מנחה:             יקותיאל שוהם             מוסר ועסקים                         2008
ב' תוכן עניינים:
מבוא
..3-4
פרק כלכלי 5-6
פרק חוקי ..6-8
פרק מוסרי –…8-10 דיון ומסקנות -…10-11
ביבליוגרפיה 12
מבוא
מוצרים בפיקוח הם המוצרים הבסיסיים ביותר בסל הקניות של כל משפחה ישראלית ממוצעת. חוק הראשון שנחקק בדבר פיקוח מוצרים נחקק בשנת 1957. מטרת החוק היא לקבוע מחיר מקסימלי למכירת מוצרים שהם חיוניים ויש צורך בפיקוח על מחירם משיקולים של טובת הציבור כדוגמת לחם, מלח, שמרים, חלב ומוצריו, מחאה, גבינות קשות, ביצי מאכל בתבנית של 12/30.
בכל קבוצת מוצרים ישנם סוגים אשר בפיקוח וסוגים מקבילים באריזות שונות/גדלים שונים/איכויות שונות שהמחוקק החריג ועליהם לא חל הפיקוח.
הבעייתיות מתחילה כיוון שאין חובה חוקית למכור את המוצרים שבפיקוח, אומנם יש פיקוח על מחירי המוצרים שהוגדרו כסל בסיסי אך אין שום הוראה בחוק המחייבת את המשווקים/ הרשתות הקמעונאיות/ מכולות פרטיות למכור מוצרים אלו.
  האם מוסרי/ראוי לא למכור מוצרים בפיקוח על אף שהדבר חוקי? ניתן לבחון שאלות מוסריות לפי מס' מיתוסים הקיימים בעולם העסקים.
מיתוס עסקים ב"לא מוסר":
הטענה היא כי עולם העסקים הוא א- מוסרי, מה שרלוונטי הם כללים של היצע וביקוש, מבחן כוחות השוק הוא החשוב.
המיתוס השליט בעולם העסקים מבטא את ההשקפה שעסקים ומוסר אינם הולכים ביחד, השקפה שזכתה לכינוי "המיתוס של עסקים בלא מוסר".
אנשי עסקים רבים מקבלים כמובן מאליו שעסקים צריך לנהל לא על בסיס שיקולים חברתיים מוסריים אלא על בסיס שיקולים של יעילות ותועלת כלכלית.עסקים לא רק שמתנהלים בפועל בלא שיקולי מוסר, אלא כך הם גם צריכים להתנהל. הרעיון שאפשר להפריד בין מוסר לעסקים מטשטש את האופי המורכב של המציאות החברתית (הפרכות של המיתוס). רחיצה מוסרית- הלבנה של מעשים לא כשרים, טשטוש האינטרס בכלכלי שבפעולה והצגתו כבעל משמעות מוסרית ערכית אילמות מוסרית – הסתרה של מניעים מוסריים האילמות המוסרית היא תמונת הראי של הרחיצה המוסרית חוקרי מוסר ועסקים הצביעו על התופעה התמוהה שמנהלים רבים נמנעים מתיאור פעולותיהם במונחים מוסריים, אפילו כשהם פועלים מתוך מניעים מוסריים.
החוקרים מייחסים את תופעת האילמות לחששם של מנהלים שהדיבור המוסרי יכול להיתפס בעיני העובדים כצדקנות ועלול לעורר ביקורת ומחלוקות ובכך להפריע לפעולה השקטה והיעילה של העסק.
.
.
.
הפרק הכלכלי – גישת הכלכלה הקלאסית מניחה מס' הנחות יסוד שעל פיהן השוק מתנהל בבסיס גישה זו קיימת טענה כי השוק הוא חופשי ואם ניתן לו להתנהל ללא הפרעות הוא יסדיר את עצמו – "היד הנעלמה", כל התערבות חיצונית מצידנו רק מפרה את האיזון הטבעי של המערכת.
על פי גישה זו אפשר היה להניח כי אין צורך בפיקוח על מוצרים (התערבות של הרגולטור), היצרן יקבע מחיר למוצריו לפי שיקול דעתו והצרכנים יקנו את המוצר שמספק להם מקסימום תמורה עבור המחיר שהם משלמים, אם לא יהיה מוצר כזה הם לא ירכשו את המוצר שקיים בשוק, יפעלו להורדת מחירים וכו' וככה השוק החופשי יתנהל בעצמו ויתאזן.
.
.
.
הפרק החוקי – ריסון חיצוני – חוק, תקנות, רגולציה קיימים 2 חוקים שרלוונטיים לפיקוח על מוצרים, האחד חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957 והשני, חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996.
חוק הפיקוח – 1957
מתווה את המסגרת הכללית בעניין סמכותה של הממשלה לפקח על מצרכים ושירותים שונים, ושהצווים הנחקקים מכוחו הם אלה העוסקים באופן פרטני במצרכים ובשירותים השונים עליהם חל משטר הפיקוח והוראות בדבר אופן החלתו. אין שום אזכור בחוק הפיקוח – 1957
על קיומה של חובה כלשהי למכור מוצר בפיקוח. .
.
הפרק המוסרי – עקרונות המוסר בעסקים, קיימות 5 תשובות שונות מה ראוי לעשות:
–          תועלתנות- מתבססת על עקרון האושר המירבי, פעולה שתגרום את מירב האושר למירב בני האדם. ע"פ עקרון זו, בני האדם צריכים להתעלם מאושרם הפרטי על מנת להשיג אושר מקסימלי לכלל בני האדם.  אושר הוא אינו ערך מוחלט ומוסכם על הכלל ולכן יש בעייתיות מאד גדולה ליישום עקרון זה כיוון שאין הסכמה מהו בכלל אושר. על מנת ליישם עקרון זה על התופעה שלנו היו צריכים לדוג' כל בעלי המכולת/רשתות השיווק וכו' למכור אך ורק ביצים שמחירם בפיקוח ובעצם להתעלם מתועלתם למקסם את רווחיהם ולחשוב על העובדה כי עצם קביעת מחיר מקסימום למוצר מעידה על חוסר היכולת של כלל האנשים לקנותו במחיר גבוהה יותר ולכן על מנת לגרום לאושר למירב בני האדם הם ימכרו את המוצרים בפיקוח, ידאגו שתמיד יהיו במלאי כדי לא לגרום לאנשים להוציא יותר כסף על מוצר מקביל. .
.
.
מסקנות ודיון – פתחנו בשאלה האם מוסרי/ראוי לא למכור מוצרים בפיקוח על אף שאין חוק המחייב את מכירתם? מכירה/אי מכירה של מוצרים בפיקוח וחיוב רשתות השיווק להחזיק מוצרים אלו ולאפשר לציבור לרכושם היא תופעה בעייתית. ניתן לראות כי ישנה התערבות של המחוקק כלפי העובדה שנדרש פיקוח על מוצרים מסוימים, סל מוצרים בסיסי אך זה לא מספיק, צריך שיהיה ריסון פנימי של הרשתות בנוסף לריסון החיצוני. אם יהיה ריסון פנימי של הפירמות והם יחשבו שזה הכרחי וראוי לדאוג שיהיה ברשותם כמות מספקת של מלאי המוצרים שבפיקוח, הן יאפשרו לכל דורש לרכוש מוצרים אלו אולי לא תידרש התערבות נוספת של המחוקק, ריסון חיצוני נוסף אשר יחייב את רשתות השיווק למכור מוצרים אלו-