מקורס: חירויות הפרט

תקציר העבודה

ממ"ן 11                                                                                            
1 ) אנו נעסוק בשני הקטעים הבאים: הראשון, מתוך הצהרת העצמאות והשני, מתוך אמנת המייפלאוור.
אנו ננתח אותם ונעמוד על משמעותם הרעיונית וההיסטורית.
הצהרת העצמאות אשר אושרה בקונגרס הקונטיננטלי במושבו הזמני בפילדלפיה 4 ביולי 1776 בתקופת מלחמת האזרחית האמריקנית והוכרה על ידי הבריטים רק לאחר תום הקרבות ב3 בספטמבר 1783, עם חתימת חוזה פאריז.
המסר הכללי של המסמך הוא הדגשת החשיבות במימוש הזכויות הניתנות לאזרחים וזכותם של האזרחים לקבוע ממשל שיבטיח במידה מירבית את שלומם ואושרם של אזרחים. האופן בו נכתבים טיעוניו של ג'פרסון הוא בצורת כתיבת חוק אשר מובא בצורה מפורטת: נטען כי כל בני האדם נולדו שווים ומכאן כדי לממש את הזכויות מוקמות ממשלות  ולציבור ניתנת זכות להחליף או לשנות את הממשל אם זה פוגע במימוש עקרונותיו.
 ישנו פסוק במסמך הטוען" כל בני האדם נבראו שווים, הבורא מעניק להם זכויות מסויימות שאי אפשר לשלול מהם, ובזכויות האלה כלולים חיים, חופש וחתירה לאושר". למשפט זה יש חשיבות גדולה כחלק מהצהרת העצמאות .
למלים: חיים , חופש וחתירה לאושר משקל מכריע בכוונתה הרעיונית של הצהרת העצמאות לשמור על זכויותיו של הציבור האמריקני. "חיים", הכוונה לביטחון מפני פשיטות הצבא הבריטי, "חופש", פירושו ערובה מפני מאסר ושפיטה שרירותיים בבתי דין צבאיים אנגליים ו"חתירה לאושר" הכוונה לרכוש. משמעותו הרעיונית וההיסטורית של מסמך זה הוא בכוונתו ליצור שינוי לחיי הציבור האמריקני.
המסמך הג'פרסוני הם פירוט ענייני של מה שנראה בעיניי האמריקנים כהפרת זכויות ופגיעה באינטרסים שלהם על ידי הכתר האנגלי והפרלמנט הבריטי. אותם אנגלים שניתקו עצמם מן הממלכה הבריטית רוצים באופי חיים אחר בהם יקבלו את זכויותיהם כמובטח להם.
"אמנת המייפלאור" קרויה על שם ספינת מהגרים אנגלית אשר נשאה את המתיישבים הראשונים של מסצ'וסטס ושל ארצות הברית בכלל. המייפלאור יצאה מנמל פלימות' שבאנגליה ב1620, בדרכה אל "העולם החדש".
המסר שבמסמך –
ללא ביבליוגרפיה