סרבנשיין נגד רן בשל עוולת לשון הרע(ארבעה שלבים):
סרבנשיין:חוק איסור לשון הרע ס'1ס"ק(1,3)הפרסום עשה אותי מטרה לבוז ולעג פגע בעסוקי,ובמשלח ידי("עלול" לא נדרש נזק).
ס'2(א)שידור טלוויזיוני(בכתב ובע"פ)ע"פ ס'2(ב)(1,2)הגיע אלי בזמן הפרסום ערוץ ממלכתי במה גדולה.
רן:המבחן אובייקטיבי כיצד החברה תגיב.
על סרבנשיין לשכנע שיש פחיתות כבוד לא בעיני חוג מצומצם גם אם הם אנשי מקצועו. כיצד האדם הרגיל מפרש את הפרסום(אין חשיבות לכוונתו הסובייקטיבית של המפרסם או רגישותו של הנפגע).
הגנות:
(ס'13-אף אחת מהחלופות אינה מתקיימת)ס'14
 שני תנאים מצטברים הגנת אמת,"אובייקטיבית"האדם הסביר ועניין ציבורי למען ידעו שבנו של מנהיג נגד צבא מתגייס.
 ס'15(ס"ק2) שתי יסודות מצטברים הפרסום בת"ל וחובה מוסרית וחברתית.ס"ק(4)פרסום בת"ל והבעת דעה העובדות בבסיסן נכונות קיימת הפרדה בין עובדות לדעות בזמן הפרסום קיים קשר ציבורי.
הקלות:
 ס'19ס"ק(2,3)משוכנע באמיתותו של הפרסום,לא התכוונתי לפגוע יש להפחית בפיצוי.
סרבנשיין: על רן להבחין בין היסוד העובדתי בדבריו לבין היסוד של הבעת הדעה ככל שהבעת הדעה כוללת התייחסות גם לעובדות, אלה תהיינה נכונות וכך יודע המאזין כי זו דעה וזו היא עובדה ובכלל מדובר בציון ולא בי אין זה גם סביר שיפורסם 'פרח טיס'. ס'17(א) נשללת הגנת ת"ל עקב הסירוב לפרסום תיקון/הכחשה גם על יסוד נסיבות שנתבררו לאחר הפרסוםאי הבאת דיווח העלמת מידע,סלקטיביות מגמתית בבחירת העובדות בייחוד שהבקשה הייתה –