דיני הגבלים עסקיים מבוא:  דיני ההגבלים העסקיים הם דיני התחרות, מטרתם היא לאפשר קיומה של תחרות בשוק.
הרשות להגבלים עסקיים היא הרשות האמונה על שמירת התחרות ומרבית ההתרחשויות העסקיות במשק מובאות לפתחה של הרשות על מנת שתבחן את מידת הפגיעה בתחרות ותביע דעתה בשאלות של מיזוג חברות, בשאלות של הסדרים הפוגעים בתחרות, בשאלה האם תאגיד ייחשב מונופולין ובשאלות רבות אחרות, גדולות כקטנות.
למעשה התרחשויות עסקיות רבות נוגעות בתחום של דיני ההגבלים העסקיים ותפקידו של העו"ד או  המשפטן במקרה זה הינו כפול: בשלב ראשון לאתר את הבעיה "ההגבל עסקית" ובשלב השני לפתור את הקושי.
מיזוגים והסדרים כובלים צפויים ליצור או להגביר כוח שוק ואף ליצור מונופול, חשש זה, אם יתקיים, יהפוך לעבירות הגבלים עסקיים שהן אסורות מעצם טבען למרות שלא כל מצב אסור הוא פסול.  בקיאות בדיני ההגבלים העסקיים עשויה לשנות מבנה של עסקה, להוציאה אל הפועל ולסייע לתחרות. אף שמדובר בתחום אזרחי מובהק – תחום העסקים, הרי שעבירות על חוק ההגבלים העסקיים ייחשבו במרבית המקרים לעבירות פליליות הנושאות עונשי מאסר, תחום זה מצוי בהתפתחות עולמית מתמדת דווקא בשל כוחם הגובר של תאגידי הענק כגון: 'מייקרוסופט' ו'קוקה קולה' ופעולתם בשווקים עולמיים כאשר המטרה היא לאפשר שמירה על התחרות ולמנוע מקרה בו לצרכן הייתה בחירה בין מספר מוצרים דומים אשר יוצרו על ידי חברות שונות וכעבור זמן, לאור התגברות כוחה של חברה מסוימת בשוק אותו המוצר, "נעלמו" המתחרים ונותרה רק חברה אחת המציעה כעת את המוצר במחיר כפול.
— צבע כחול: מצגות וחוקים  — צבע שחור: מהלך השיעור.
הגבלים עסקיים – Competition law – Antitrust law קיימת מחלקה אקסטרנית לרשות להגבלים עסקיים היושבת בירושלים הנקראת המחלקה הכלכלית שהיא בודקת בחינות כלכליות מהותיות בכל שאלה של מיזוג, מונופול וכיוצא בזה.
דיני התחרות הם המקור להגבלים העסקיים מטרתם לשמור על התחרות (למנוע הגבלת תחרות).
כאשר אין תחרות וקיימת רק חברה אחת בשוק המייצרת מוצר מסוים הצרכן נפגע כמו במקרה של כרמל-מזרחי שמכרו בעבר יין פטישים, הצרכנים היו קונים מהם כי לא היה מבחר בשוק המקומי אפילו במחיר גבוהה.
תחרות תמיד טובה לצרכן .
הגבלים עסקיים מגנים על הצרכן – תחנות דלק והביטוח שנים על גבי שנים היו מחירים קבועים, בביטוח הצרכן היה משלם הרבה ומקבל מעט.
הממונה על ההגבלים העסקים יכול בעבירות שנעשות בתחום ההגבלים העסקיים להטיל סנקציה פלילית, חלק מהעבירות בתחום זה הם עבירות האסורות מעצם טיבן, יש בחלק מן המקרים חזקות שלא ניתנות לסתירה ולכן היום מעדיפים לדווח לרשות על כל צעד כדי לא ליפול לאחד המקרים המנויים בחזקות אלו.
מצב זה של פחד מהרשות גורם לתחרות הוגנת בשוק – עדיף ליידע את הרשות במקום לקבל סנקציה פלילית בדיעבד. מושגים שונים  —  כשל-שוק,  תחרות-חופשית,  היד-הנעלמה,  המשתמש-היעיל,  השוק יעשה הכול.    מונופול – מונופול אינו דבר רע, שוק חופשי אמיתי לא היה מאפשר קיום של מונופול.
איך נוצר מונופול?  קיימת הפרדה בין מונופול כפייתי למונופול טבעי.
מונופול כפייתי – שטח של מסחר אשר נסגר לשימוש תחרות, דוגמא- בזק, חברת חשמל.
הממשלה באה ואמרה יש חוק הבזק מכוחו תקום בזק נקצה לה שטחים במדינה נאפשר לה להניח תשתיות היכן שצריך וכך היה גם עם חברת חשמל.
הבעיה במונופול כפייתי היא שקשה להילחם בו כי הוא ניתן ע"י חוק הוא פרי רצון המדינה. – מהמצגת –  (מתוך ספר הנקרא הערות בהיסטוריה של המפעלים החופשיים באמריקה)  "סנטרל פסיפיק" – שנבנתה על ידי 'ארבע (החברות) הגדולות' של קליפורניה ובעזרת סובסידיות פדראליות הקימה מסילת ברזל שהואשמה בכל הרעות אשר הועלו כנגד מסילות ברזל. למרות זאת – במשך כשלושים שנה שלטה חברת 'סנטרל פסיפיק' בקליפורניה. החזיקה במונופול ומנעה מכל מתחרה מלחדור למדינה. היא גבתה מחירים הרסניים, שינתה את התעריפים בכל שנה וגזלה את רווחיהם של כל חקלאי או כל סוחר בקליפורניה, שהרי לא הייתה כל אפשרות להשתמש במסילת ברזל אחרת. כיצד התאפשר המצב הזה?
באמצעות הכח של בית המחוקקים הקליפורני – 'ארבע הגדולות' שלטו בבית המחוקקים וסגרו את המדינה מפני חדירת מתחרים באמצעות הגבלות חוקיות כמו למשל פעולה תחיקתית שנתנה להן שליטה בלעדית על כל רצועת החוף של קליפורניה ולא הרשתה לאף מסילת ברזל אחת של חברה אחרת להגיע לנמל כלשהו. במשך שלושים שנה אלו נעשו ניסיונות רבים על ידי משקיעים פרטיים לבנות בקליפורניה מסילות ברזל אשר תתחרינה ב'סנטרל פסיפיק' ותשבורנה את המונופול שלה. ניסיונות אלו נכשלו לא בגלל שיטות השוק החופשי והתחרות החופשית אלא בגלל פעולה תחיקתית. מונופול כפייתי הוא אינו תוצר של השוק החופשי למעשה החוק יוצר אותו ולא על מונופול כפייתי נדבר בהגבלים עסקיים. מונופול טבעי השתלטות על כל השוק יוצר מונופול אבל אין חוק שמגן על המונופול לכן הניסיונות להשתלטות פרטיזניות לא צלחו כי תמיד היה קם מתחרה או לחילופין קיים חוק המונע זאת כמו חוק הלוואות חוץ בנקאיות.
חברה יכולה להשתלט על השוק גם ע"י מחיר טורפני – מוכרת בזול לזמן מסוים או לחילופין קונה את המתחרה. תחנת הדלק דור-אלון הציע מחירים נמוכים ולא הסכימה להימכר לחברת דלק וכיום מחירי הדלק שונים מהעבר.
אלן גרינספן במאמרו "היסטוריה גרועה" שפורסם בשנת 1962
אמר:
"אם כניסה (לתחום ייצור מסוים) אינה נמנעת ואינה מעוכבת על ידי הוראות, זיכיונות או סובסידיות ממשלתיות, הרי שהווסת הבלעדי לתחרות בכלכלה החופשית הוא שוק ההון. כל עוד ההון חופשי לזרום, הוא נוטה לחפש את התחומים שבהם שיעור הרווח הוא השיעור המרבי" שוק ההון כותב גרינספן: "פועל כווסת מחירים, ולא בהכרח כווסת רווחים. מצב זה מתיר לכל יצרן אינדיבידואלי להרוויח כמה שהוא יכול על ידי הורדת הוצאות הייצור ועל ידי הגברת יעילותו ביחס לאחרים. כך נוצר כאן מנגנון להפעלת יוזמות גדולות יותר לשם הגברת הייצור ועל ידי כך – לעליה ברמת החיים" חוק ההגבלים העסקיים קובע מהו מונופול:
–          מונופולין ובעל מונופולין –             26.    (א)   לענין חוק זה יראו כמונופולין ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל רכישתם, או של יותר ממחצית מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, בידיו של אדם אחד (להלן – בעל המונופולין). חברת העוסקת בכרייה – ידוע שהחומרים שכורים הם חומרים מוגבלים וידוע שמי שמקבל זיכיון לכרייה הוא נהיה מונופול.
חברת הכרייה הקנדית –  כרתה ניקל והיא ייצרה יותר מ – 2/3  מתוצרת הניקל העולמי, על פי ההגדרות היבשות היא הייתה מונופול אבל היא לא גבתה אף פעם מחירי מונופול.
החברה הקנדית רצתה להיות הוגנת – היא עשתה זאת כי יש הרבה מתכות שהן תחליפים לניקל, ברגע שהיא תחל לגבות מחיר גבוה על ניקל הצרכן יעבור למתכת אחרת לדוגמא אלומיניום.
ללא ביבליוגרפיה