בתחילת הסמינר נטענה טענה; שקרוואג'יו השליך את חרדותיו, חיפושיו, כמיהותיו, ואת החרטות שלו על דיוקאנותיו העצמיים. אמנותו מבטאת את הרעיון שניתן לחפש את הגאולה אף מתוך החטה, בתנאי שהחרטה כנה. הרטה זו משתקפת דרך דיוקנותיו העצמיים שמהווים דיוקן פסיכולוגי של האמן. במילים אחרות, את דיוקנותיו העצמיים של קרוג'יו ניתן לקרוא גם כמשל וכנמשל. ליצירותיו ישנם רבדים שונים – תחילה ניתן לתארם בצורה איקונוגרפית פשוטה ולאחר מכן לנתחם על פי פרשנויות שונות, בעלות נטייה; דתית, אליגורית, מוסרית או פסיכולוית.
          לאורך כל דפי העבודה, חיזקנו את הטענה המרכזית וכל פרק נוטע חלק במלאכת האריגה של המסכנה. וכך, פרק א', ב', וג', עוסק בתיאור וניתוך של פרשנויות לדיוקנאותיו העצמיים של קרוואג'יו; פרק א' מנתיך בדרכים שונות שתיים מיצירותיו המוקדמות, "בכחוס החולה" ו"מידוזה". בדיוקנאות אלו קרוואג'יו השתמש בדימויים ממיטולוגיה יוונית; פרק ב' מציג מספר ניתוחים ליצירה בשם "דוד וגוליית", אשר צוייר בסוף חייו של האומן. יצירה זו, מציגה את דיוקנו העצמי של האומן הבואה דרך סצנה תנ"כית; פרק ג' מתמקד ביצירה אליגורית ומביא ניתוח מדוקדק לסמלים מ"נער הננשך על ידי הלטאה".        דרך שלושת הפרקים הראשונים ביססנו את הטענה, שיצירותיו של קרוואגיו בעלי רבדים רבים וניתן לפירוש כמשל וכנמשל. אך פרק ד' שונה מהפרקים הקודמים. פרק זה יציג פרשנויות פסיכולוגיות לארבעה דיוקנאות שהוזכרו לעיל', יחד עם התיחסות לאירועים מרכזיים בחיי האומן. בפרק אחרון זה תבוסס המסכנה, שדיוקנותיו העצמיים של קרוואג'יו מציגים את דיוקנו הפסיכולוגי, שמשקף את נפשו המלאה בחרדות, פחדים וחרטות, אשר ניזונו מרגשות אשמה על רצח, אלימות, סמים ויחסי מין עם מאהביו הומוסקסואליים.
       לבסוף, אנו מגיעים למסכנה, שדרך דיוקאנותיו של האומן ניתן לצפות ברובד הנסתר של שיפוט עצמי על גבול השנאה.
שנאה זו מתגלה בעונשים הכבדים שקרוואג'יו רואה את עצמו זכאי להם. הוא שופט את עצמו ללא רחמים ומעניש את עצמו בצורה ברוטאלית. אותו שיפוט עצמי מלווה את קרוואג'יו לעורך כל תקופת חייו – מ"בכחוס החולה" (דיוקן עצמי ראשון) ועד ל"דוד וגוליית" (דיוקן עצמי אחרון לפני מותו).
תוכן עניינים:
מבוא                                                                                                                           2
פרק א' – דיוקן עצמי של קרוואג'יו דרך דימויים ממיטולוגיה יוונית                                                         "בכחוס החולה"                                                                                            4
                "מידוזה"                                                                                                     9
פרק ב' – דיוקן עצמי של קרוואג'יו דרך סצנה תנ"כית                                                                         "דוד וגוליית"                                                                                             13
פרק ג' – דיוקן עצמי של קרוואג'יו דרך יצירה אליגורית                                                                      "נער הננשך על ידי הלטאה"                                                                           19                                                                   פרק ד' – חטאה ועונשו – ההיבט הפסיכולוגי על מול הביוגרפיה של קרוואג'יו                                          ביוגרפיה                                                                                                    24
               שתי נקודות תפנית בחיי האומן והתיחסות לארבעת דיוקנאות העצמיים                    
5 סיכום                                                                                                                        31
הערות השוליים                                                                                                           32
רשימת תמונות                                                                                                            37
תמונות                                                                                                                      40 ביבליוגרפיה                                                                                                               50