ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל, היה ראש הממשלה הראשון שנולד בישראל, וראש הממשלה הראשון שאיבד את חייו במסגרת תפקידו. הירצחו בנובמבר, הוביל את החברה הישראלית לאזור בלתי מוכר של משבר זהות קשה. מטרתה של עבודה זאת היא ניתוחם של כמה מהאספקטים בסכסוך שנוצר בין השמאל החילוני לימין הדתי, ואשר התעצם לאחר הסכמי אוסלו, הגיע לשיאו עם רצח רבין, ויש שיטענו כי שיא נוסף בסכסוך זה, אשר המשיך והתעצם אף לאחר הרצח, היה בהתנתקות ביולי 2005. בעבודה זו הנחנו כי קיימת מזיגה, אם כי לא זהות מלאה, בין הפלג הדתי- לאומי בישראל לבין שורות הימין הפוליטי, וכן, מזיגה דומה בין השמאל הפוליטי לחברה החילונית בישראל.
עם זאת ברור לנו, כי הסכסוך בין ימין לשמאל, הקיים עוד לפני קום המדינה, אינו מבחין בין שני קטבים אלה של המפה הפוליטית על בסיס ההשתייכות לחברה הדתית, או מנגד, מנגד על בסיס השתייכות השמאל הפוליטי לחברה החילונית היהודית. פרדיגמה זו, התחזקה וקיבלה מקום רחב יותר בתפיסת החברה הישראלית היהודית במיוחד לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967.   לשם הדיון בלבד, תעסוק עבודה זאת בקבוצות אלה בהכללה, ודגש יושם על פלג זה או אחר שלה בהקשר לסכסוך. אין בכך התעלמות מההבדלים המהותיים הקיימים בין הפלגים הקיימים בתוך החברה הדתית, אשר אינה עשויה מקשה אחת, וכוללת גם קבוצות שעמדותיהם הפוליטיות אינן נמנות עם שורות הימין.  עמדת הימין הדתי-לאומי מוצגת פה אל מול העמדות של החברה החילונית היהודית שמתוכה צמח השמאל – פלג פוליטי המורכב גם הוא מפלגים שונים.  העבודה תנסה לבחון את  החמרתו של אקטיביזם פוליטי, אשר החל כתחושת מצוקה וסכנה מצד הימין הקיצוני בארץ לנוכח הסכמי אוסלו, ואשר נתפס על ידי קבוצה זו כהמשך לתהליך הויתור של ההנהגה הישראלית על שטחים שיש להם חשיבות עליונה מבחינת העם היהודי, מדינת ישראל וביטחון העם החי בה. תופעות העבר של פינוי סיני וימית, ויתורים מתמשכים בשרטוט הגבולות, עצירת ההתנחלויות או הגבלתן, המריץ את חברי הקבוצה לפעילות פוליטית, מתוך רצון לשנות את התנאים הקיימים. האקטיביזם המשיך בהצטרפותם של חברי הימין הקיצוני לקבוצה פוליטית – משיחית (גוש אמונים), הטמעתה של האידיאולוגיה של הקבוצה וקבלת האוטוריטה של מנהיגיה. שיאו של האקטיביזם הפוליטי היה במתן לגיטימציה לשיטות אלימות, טרור ותקיפה גופנית .
תוכן העניינים:
1.      מבוא
3
2 .      השתלשלות הקונפליקט בין  חילוניים לבין דתיים: רקע
והיסטוריה …5
3 .      הבסיס האפיסטמי –..7
א.     הבסיס האפיסטמי של הימין הדתי-לאומי (קבוצת ההשתייכות של יגאל עמיר) לעומת הבסיס האפיסטמי של השמאל החילוני (קבוצת ההשתייכות של יצחק רבין) 8
ב.      מלחמת ששת הימים כגורם מעצב של הבסיס האפיסטמי של הימין הדתי- לאומי -.
11
ג.       הבסיס האפיסטמי של גוש אמונים – קבוצת ההשתייכות האידיאולוגית של יגאל עמיר, לעומת זה של תנועת "שלום עכשיו" – התנועה האידיאולוגית שחבקה את קבוצת ההשתייכות של השמאל החילוני ושל יצחק רבין) -..14
ד.      זהותן של "גוש אמונים" ושל "שלום עכשיו" כמייצגות את ההבדלים בבסיס האפיסטמי בין הימין הדתי לשמאל החילוני בישראל …16
4 .      המוביליזציה בקבוצת הימין הדתי-לאומי בסכסוך –21
א.     מהי מובילזציה? -..21
ב.      המוביליזציה של הימין הדתי-לאומי לאחר הסכמי אוסלו –22
5.       הסתה ודה-לגיטימציה של השמאל והעומדים בראשו על יד קבוצת הימין -..24
א.     הגדרת תהליך הדה-לגיטימציה בקונפליקט 24
ב.      יישום הדה-לגיטימציה וההסתה נגד השמאל בקבוצת הימין הלאומי-דתי (הקיצוני)…
5
6 .      כיצד הפך הסכסוך לקונפליקט בלתי נשלט -.28
א.     מהם סכסוכים בלתי-נשלטים? וכיצד הם מאופיינים? 28
ב.      אלימות פוליטית כחלק מקונפליקט בלתי-נשלט -…30 7.      אחרית דבר -32
8 .      נספחים –34
9.      רשימה ביבליוגראפית -39