מבוא
לסוציולוגיה – הכנה למבחן יחידה
1 – הפרספקטיבה הסוציולוגית:
1.1   – סוציולוגיה מהי?
סוציולוגיה – מדע העוסק בחקר מגוון יחסי הגומלין בין בני האדם.
לא האדם כפרט אלה מערכת יחסי הגומלין בין בני האדם והשפעותיהן כפי שהן באות לידי ביטוי במעשיהם, רגשותיהם ועמדותיהם.
הסוציולוג – מעוניין לעזור לאנשים אך הוא אינו עובד סוציאלי , הוא מעוניין להבין את האדם בהקשרים החברתיים שלו, הסוציולוג הוא למעשה רפומתר.
1.2   –  הסוציולוגיה והשכל הישר.
השכל הישר וניסיון החיים עוזרים לנו לתפקד בחברה ולהבין מצבים חברתיים שונים.
במה עדיפה הסוציולוגיה מהשכל הישר?
הסוציולוגיה אינה שוללת את השכל הישר אך לדעתה לא די בו.
כל אדם מכיר ופועל בתוך המעגל חיים שלו בלבד, הסוציולוג לעומת זאת יכול להקיף במחקריו אנשים ממעגלים חברתיים שונים .
רק שילוב של השכל הישר , ניסיון חיים ואיסוף נתונים ועיבודם באופן שיטתי ומדעי מבטיח תוצאות מהימנות.
1.3   – בסוציולוגיה ומדעי חברה אחרים.
אופן החשיבה וסוגי השאלות הנשאלות הם אלו שמייחדים את הסוציולוגיה משאר מדעי החברה.
סוציולוגיה < - > היסטוריה : ההיסטוריה מנסה להבין אירועים בודדים לעומת הסוציולוגיה המנסה להבין את החוקיות מאחורי כל האירועים.
סוציולוגיה < - > פסיכולוגיה: הפסיכולוגיה מתעסקת בפרט ואילו הסוציולוגיה מתעסקת בסביבה, ישנה חפיפה בפסיכולוגיה חברתית.
סוציולוגיה < - >  כלכלה:
הכלכלה טוענת שלכל בני האדם יש מניע חומרי משותף להטיב את עולם החומרי, ואילו הסוציולוגיה טוענת שאין משותף לכל האנשים והשיקולים החומריים שונים מאדם לאדם.
סוציולוגיה < - > מדעי המדינה: יש מעט הבדל בין תחומים אלו.
סוציולוגיה < - > סוציאליות: הסוציאליות היא עבודה מעשית – יישום הידע שהצטבר ממדעים אחרים.
1.4   – התפתחות הסוציולוגיה – תחילת דרכו של המדע.
קרל מרקס  הדגיש את הקשר בין כלכלה וחברה, ראה את החברה כשדה התמודדות בין בעלי הכוח  לחסרי הכוח. אי שיווין בין המעמד הגבוה למעמד הנמוך. (תיאוריית הקונפליקט).
אמיל דירקהיים  (ספר הקורס , פרק 4 עמ' 112-113) סוציולוג שחקר את נושא "ההתאבדות" כדי לדעת האם יש השפעות חברתיות לנושא של התאבדות .  הוא גרס כי אפשר להסביר תופעה חברתית("עובדה חברתית") אחת (ההתאבדות) באמצעות תופעה חברתית אחרת (לכידות חברתית).
דירקהיים האמין בתיאוריית הפונקציונליסטית, הוא ראה בחברה ישות בפני עצמה השואפת להרמוניה ושיתוף פעולה, שהיחיד שואב ממנה את מחשבותיו, ערכיו, רגשותיו ונורמות התנהגותו. קיומה של החברה מבוסס על מטען ערכי משותף, המצפון הקולקטיבי, חלוקת עבודה שיתוף פעולה וסולידריות חברתית המאחדים את היחידים שבה- הוא הגדיר זאת כרמת לכידות חברתית. מקס ובר חוקר גרמני שחקר את הדת מבחינה סוציולוגית ובדק מהם המאפיינים ומה הקשר בין רוח הקפיטליזם והאתיקה הפרוטסטנטית. הוא מצא שהאתיקה הפרוטסטנטית – לחיות בצניעות, לעבוד קשה, לא משנה מה תעשה, הגורל נקבע מראש – גזירה משמים.והאמונה שלהם הייתה כי מי שמצליח כלכלית מגיע לעולם הבא וכך הם התחילו לצבור הון. ניתן לראות אצל הפרוטסטנטים כנסיות פשוטות אך העם עשיר. ואילו אצל הקתולים הכנסיות עשירות והעם עני. פעולה חברתית מכוונת ורצונית כדי להביא להתפתחות של תופעה חברתית.
הפרוטסטנטים לא חשבו להביא להתפתחות הקפיטליזם אך הפעולה החברתית שלהם התחילו לצבור הון הביאה לתופעה חברתית.
ספנסר תיאר את הגישה הפונקציונליסטית לגוף האדם שאיבריו תלויים זה בזה וכל אחד תורם את תרומתו להישרדותו של האורגניזם השלם) כך גם המבנים החברתיים תלויים זה בזה ופועלים במתואם לשמירת קיומה של החברה. מרטון היה סטרוקטורליסט אשר טבע את המושג דיספונקציה – תופעות שליליות שהתרומה שלהן שלילית לחברה , אך גם להן יש תפקיד. כמו כן מרטון הוא אמר שבכל מוסד חברתי (דרך מקובלת לביצוע פעולה חברתית הכוללת בתוכה נורמות וערכים סטטוס ותפקידים) אנחנו נמצא 4 מוסדות חברתיים בסיסיים (A.G.I.L) : מוסד כלכלי, מוסד פוליטי, מוסד משפחתי חינוכי, ומוסד תרבותי.
1.5   – דוגמאות למחקר הסוציולוגי.
אמיל דירקהיים  (ספר הקורס , פרק 4 עמ' 112-113) סוציולוג שחקר את נושא "ההתאבדות" כדי לדעת האם יש השפעות חברתיות לנושא של התאבדות .  הוא גרס כי אפשר להסביר תופעה חברתית("עובדה חברתית") אחת (ההתאבדות) באמצעות תופעה חברתית אחרת (לכידות חברתית).
דירקהיים האמין בתיאוריית הפונקציונליסטית, הוא ראה בחברה ישות בפני עצמה השואפת להרמוניה ושיתוף פעולה, שהיחיד שואב ממנה את מחשבותיו, ערכיו, רגשותיו ונורמות התנהגותו. קיומה של החברה מבוסס על מטען ערכי משותף, המצפון הקולקטיבי, חלוקת עבודה שיתוף פעולה וסולידריות חברתית המאחדים את היחידים שבה- הוא הגדיר זאת כרמת לכידות חברתית. פיקוח חברתי – הכלים שהחברה משתמשת כדי לפקח על הנורמות של אותה חברה.
דירקהיים הגדיר כי דרגת לכידות חברתית ודרגת פיקוח חברתי: כ"עובדות חברתיות" SUCIAL FACTS . §         התאבדות אנומית –  כתוצאה מאנומיה חברתית – כאשר רמת הלכידות נמוכה ורמת הפיקוח נמוכה  – ערכים ונורמות לא ברורים ומטושטשים(בקרב מהגרים) כתוצאה מהלם תרבות.
§         התאבדות פטליסטית – כשחשים שאין תקווה לשנות והמוות עדיף על החיים – כאשר רמת פיקוח החברתי גבוהה.
§         התאבדות אלטרואיסטית-  למען הכלל, מתאבדים הבאים מסביבה שרמת ההזדהות בהן מאוד גבוהה והם תורמים את עצמם למען הכלל כמו (פטאליסטים בחברה מסורתית דתית) רמת הלכידות גבוהה. §         התאבדות אגואיסטית – כאשר החשיבות העצמית שהאדם רוכש לעצמו וככל שהוא מנותק מהחברה קטנה השפעת החברה עליו.
(מחקר בין טיפוסי משפחות לבין הסתגלות בניהן לצה"ל – חיילי מקא"ם) .
 המחקר בא להראות כי יש רמת הלכידות והפיקוח החברתי שבה האדם חיי משפיעה על הסתגלותו בחיים. תוצאות המחקר : חיילים שבאו ממשפחות חמות נמצאה רמת הסתגלות גבוהה ביותר, ואילו אצל משפחות מזניחות רמת ההסתגלות נמוכה יותר.

1 .6   – גישות תאורטית שונות.
** פרדיגמה – תאוריה שעסקת ברמת המאקרו – רמה כללית ולא פרטנית הכוללת קבוצות רבות משתתפים.
הגישה הפונקציונליסטית: פרדיגמה המסבירה את החברה ברמת המאקרו כמערכת הרמונית של שיתופיות, כלומר אידיליה של שיתוף פעולה בין כל המערכות החברתיות ובין כל תת המערכות .
כל מערכת חברתית וכל תת מערכת חברתית עובדות ביחד למען החברה וליצירת איזון חברתי, כל עוד שיתוף הפעולה קיים החברה תתפקד באופן תקין.
בגישה זו כל תת מערכת (חינוך, דת, פוליטיקה…) יפעלו לטובת מערכת ראשית אחת (מדינה) וממצב זה יפיקו רווח הדדי.
הגישה הפונקציונליסטית מודעת לעובדה שהחברה היא אינה מקום שוויוני אך היא מאמינה בהענקת שיווין זכויות לכול וחוסר הצלחה או הצלחה מרובה תלויה באדם עצמו ולא בחברה, לכן המשאבים החברתיים בה מחולקים – פחות או יותר- בצורה שוויונית.
גישה זו היא גישה מבנית המאמינה כי החברה בנויה מתת מערכות אשר לאדם אין השפעה עליהן, אך בתוכן האדם יכול לשפר עצמו.
מכיוון שהגישה היא גישה מבנית ושמרנית היא אינה תומכת בשינויים חברתיים משום שאלו עלולים לערער את האיזון וההרמוניה בין המערכות ולכן היא מעודדת שמרנות ותמיכה –
סיכומים ללא ביבליוגרפיה