1 )על מנת שיבצר חוזה בין שני גופים לפי חוק החוזים ס' 1 אשר אומר "חוזה נעשה בדרך של הצעה וקיבול".ישנו המציע עו"ד שלום וישנה הניצעת  גלית.קיימים 3 יסודות ע"מ שתהיה הצעה תקפה ס' 2.  פנייה:
קיים צורך בביטוי חיצוני גלוי שנמסרה הצעה ע"י המציע או מי מטעמו,המודעה שעו"ד תלה מקיימת זאת. (פס"ד שג"מ חניונים) גמירת דעת:כוונה שמסיקים ממבחן אובייקטיבי חיצוני ששלום וגלית התכוונו בליבם להיכנס ליצירת הסכם משפטי תקף,ע"פ מבחן הסבירות נעשה מו"מ: בדיקת הדירה,נסיעות ע"ח ימי  עבודתה ,וכוונתו של שלום להיפגש לטובת חתימת חוזה. (פס"ד רבינאי) מסוימות:
נדרש קיומם של די תנאים בהצעה (מודעה) כך שאם יבוא עליהם קיבול לקוני, ייחתם ההסכם שפרטיו יהיו ברורים וידועים,מינימום תנאים הכרחיים,המסוימות מתקיימת:זהות הצדדים:עו"ד שלום והניצע  נושא העסקה:דירה 4 חדרים בשכונת רמות תמורה: "מחיר מציאה". נראה כי ישנו יסוד מהותי  חסר במסוימות "המחיר" מחד גיסא אנו יכולים לטעון כי זו אינה הצעה אלה הזמנה להצעה ואינה מעניקה כוח קיבול.מאידך גיסא יכול ביהמ"ש לאזן ע"פ  נוהג קיים מכוח הדין כגון שמאי להערכת הנכס, (פס"ד ברון) היות וגמירות הדעת הינה גבוהה ולכן יחליט שזה חוזה (פס"ד אפרופים).בהנחה שגלית התקשרה לאחר יום שישי והייתה אכן הצעה,נראה כי קיימת פקיעת מועד ההצעה ס' 4 ולכן קיבולה של גלית להצעה המקורית  אינו תקף ואין עילה להפרת חוזה.מצד שני קיים קיבול תוך שינוי ס' 11 לגבי המחיר כיסוד מהותי  ואנו נראה זאת כהצעה חדשה. ע"פ ס' 8
לחוק המקרקעין חוזה בע"פ אינו כדין חוזה בכתב ,יש דרישה שכל הסכם מקרקעין יעשה בכתב ולכן לא נכרת חוזה בין 2 הצדדים. לבסוף לא התקיימה הפגישה המיוחלת ולכן אין עילה להפרת חוזה כי לא הועלה על הכתב חל עקרון העל ס' 12 תום לב אשר מתייחס למו"מ ללא קשר האם נכרת או לא נכרת חוזה. נראה כי שלום שהיה במו"מ מתקדם לא נהג בתום לב  עם גלית היות וניהל מו"מ מקביל עם בת דודתו יעל (פס"ד זעירא זבולון) קמה חובת הגילוי של מו"מ מקביל באותה נק' שאדם סביר היה מקבל את הרושם על חתימת החוזה כדי למנוע נזקי הסתמכות, הסעד היחיד כתוצאה מתו"ל הם פיצויים שליליים, לדוגמה: מתן כספי על החסרת ימי עבודתה,החזר נסיעות,השתתפות בחשבון הטלפון,שכר עו"ד.במידה והיה קיבול להצעתו של שלום מגלית עד יום שישי,כלומר עד מועד הפקיעה,הריי היה מדובר בהצעה בלתי הדירה.
 יעל ושלום סיכמו בניהם זיכרון דברים העלו על הכתב סיכום ראשוני במטרה להגיע להסכם מפורט בעתיד. אך בסופו של דבר לא נחתם ההסכם המפורט ביניהם.נשאלת השאלה האם זיכרון הדברים עומד בתוקפו גם כאשר אין חוזה?  נבדוק  2 מבחנים (פס"ד רבינאי): 1)היסודות לקיומו של חוזה: פנייה-עצם הזכ"ד. גמירות דעת-החתימה בזכ"ד כאות אובייקטיבי לכוונה להיכנס לחוזה ציון העו"ד. מסוימות-זהות הצדדים:שלום ויעל.נושא העסקה:דירת שלום ברחוב השלום 22 ירושלים. תמורה-230,000 $.נראה כי המבחן הראשון מתקיים.
2 )אופי נוסחת הקשר בין הזכ"ד לחוזה –
ללא ביבליוגרפיה או מקורות