תוכן עניינים
·       מבוא                                                                                
3 ·       פרק א' – תיאורטי  – מרכיבי הגלובליזציה                    4 –  5
·       פרק ב' – השפעת מרכיבי הגלובליזציה                             על מדיניות הרווחה                                          6  – 9
·       פרק ג' – סיכום                                                              
1 0 ·       ביבליוגרפיה                                                                   
1 1
מבוא
הגלובליזציה היא אחד מהנושאים המדוברים והטעונים ביותר שעל סדר היום העולמי. עם נפילת חומת ברלין (1989) קרס "מסך הברזל" שהפריד בין מערב אירופה למזרחה ואת עידן המלחמה הקרה החליף עידן חדש: עידן הגלובליזציה.
בעבודה זו נחקור את השפעת הגלובליזציה על מדיניות הרווחה.
בתחילה נגדיר מהו המושג "גלובליזציה", המאפיינים וכיצד הוא בא לידי ביטוי במגוון תחומי החיים המדיניים.
 נציג בקצרה מהי מדיניות רווחה ,כיצד באה לידי ביטוי במדינת ישראל ,כיצד חלו התמורות במדיניות זו ונתבונן באופן שבו החלה גלובליזציה להשתרש במדינת ישראל.
 לאחר מכן  נתמקד במדיניות משרד האוצר החל משנת 2003 ,יחד עם המדיניות הכלכלית השלמה וכנגזרת מכך במדיניות משרד הרווחה, אשר המציאות החדשה חייבה אותה להשתנות .
נביט באדם הפרטי אשר מנצל כראוי את  הטכנולוגיה  הגלובלית מחד אך אינו משליך אותה לקולקטיב מאידך. נתייחס לביקורת על כל אלה  ונסיים  בסיכום ומסקנות.
מטרת המחקר היא :
לבחון את מידת  השפעת הגלובליזציה במדיניות הרווחה שאלת המחקר היא :
האם ובאיזו מידה משפיעה התרחבות הגלובליזציה על מדיניות הרווחה במדינת ישראל?
השערת המחקר היא: ככל שתגדל הגלובליציה בישראל כך תקטן מדיניות הרווחה.
שיטת המחקר:
בעבודה זו שיטת המחקר היא איכותית.
סוגי המקורות:
העבודה מתבססת על ספרות תאורטית, כתבי עת, אתרי אינטרנט ובמאמרים הדנים בנושא הגלובליזציה.
העבודה בנויה משלושה פרקים: מבוא, פרק א'-  תיאורטי שיפרט את מרכיבי הגלובליזציה , פרק ב' – יישומי , המנתח את מרכיבי הגלובליזציה והשפעתם על מימוש מדיניות הרווחה במדינת ישראל ופרק ג' – הסיכום.
סיכום המאבק בין "הלקסוס לעץ הזית" מסמל את התקופה שלאחר המלחמה הקרה ומעצים את הגלובליזציה, הכוונה שישנו מאבק מתמיד בין מודרניזציה, ייעול ,הפרטת הכלכלה לבין השייכות השבטית, המשפחתית, שייכות לאומה ולדת- אינדיווידואלית.
 יש למצוא את האיזון בין שימור תודעה של זהות – בית, קהילה ובין עשיית הנחוץ ע"מ לשרוד במערכת הגלובלית.
מדינה ללא "הלקסוס" לעולם לא תצליח לצמוח ולהרחיק לכת.
מדינה ללא "עצי זית" – לעולם לא תכה שורשים ולא תיהיה בטוחה די הצורך להפתח לעולם באופן מלא.
שאלת המחקר היתה :
האם ובאיזו מידה משפיעה התרחבות הגלובליזציה על מדיניות הרווחה במדינת ישראל?
השערת המחקר היתה: ככל שתגדל הגלובליציה בישראל כך תקטן מדיניות הרווחה.
אם כן ניתן לסכם ולומר כי לאור ממצאי העבודה התשובה לשאלת המחקר היא כי ככל שמאפייני הגלובליזציה יגברו, יעמיקו הפערים וישפיעו על תחומי החיים במדינה וכניגזרת ממנה על מדיניות הממשלה , מוסדותיה ואזרחיה תושפע בהכרח ותצומצם מימושה של  מדיניות הרווחה  במדינת ישראל. כשנבחנה מדיניות הרווחה בעבודה זו נמצא כי הגלובליזציה לא פסחה על מדינת ישראל וזו שהשורשיות, המשפחתיות והדת איחדו אותה , תמיד היו בראש סדר העדיפויות שלה והניעו אותה להנחיל את מדיניות הרווחה בה, לפתע נתקלה במציאות שחייבה אותה לבצע שינויים ולהכנע לדרישות המצופות ממנה במרחב הגלובלי, במשק העולמי על מנת להמשיך ולהתקיים.
היא העדיפה את הכניעה הזו על פני העזרה והסיוע לאזרחיה, היא בחרה להוריד תקציבים למשרד שהיה אחראי על קצבאות ומתן שירותים לאזרח שזקוק לכך.
למעשה מרבית מהאנשים אשר ניהלו את עניני המדינה כדוגמת שר האוצר, נגיד בנק ישראל נתנו ידם והובילו את מדיניות הרווחה לדעיכה מתמשכת.
אנשי העסקים הקטנים שהצליחו במימדים גדולים בעולם גם הם לא סייעו למשק הישראלי, במקום לספק עבודה לאזרחי מדינתם הם עשו לביתם והעדיפו להוזיל עלויות ע"י הבאת כח אדם זול יותר מארצות אחרות.
אך ישנם אזרחים אחרים להם השורשיות עדיין חשובה , לכן קמו להם אירגונים וולנטרים אשר מסייעים לכל מי שזקוק להם ולמעשה לקחו את האחריות לנושא.