תוכן עניינים
I.
מבוא —
עמ' 3
1 .
עבריינות נוער מהי? סוגיה ושכיחותה בישראל —  עמ' 4
2 .
דרכי ההתמודדות עם תופעת עבריינות הנוער בארץ בכלל ובשב"ס בפרט …  עמ' 7
3 .
עבריינות מין – אירועים בתקשורת –.  עמ' 8
4 .
ביבליוגרפיה –…
עמ' 10 I. מבוא
תוקפנות מינית של ילדים ובני נוער אינה תופעה חדשה, אך נראה שההתייחסות אליה עוברת בשנים האחרונות שינוי דרמטי. עד סוף שנות השבעים נכשלו הניסיונות לטפל בילדים ובני נוער שפגעו פגיעות מיניות בילדים אחרים ולמרות הטיפול המשיכו רוב הילדים הפוגעים גם בבגרותם לבצע פגיעות מיניות, בחומרה גדולה יותר ובשכיחות רבה יותר.
עבריינות נוער הינה תופעה המתרחשת בחברה האנושית ומשמעה באופן כללי התנהגות לא נורמטיבית, אנטי-סוציאלית בגיל ההתבגרות. לפעמים קשה מאוד להסביר התנהגות זו ואת הגורמים לה. המושג עבריינות נוער איננו ברור וחד משמעי. קיימות תפיסות עולם שונות בהבנת מושג זה. כל תפיסה מייצגת גוף שירותי ממסדי אחר הבא במגע כל שהוא עם עברייני נוער. המטפלים הפרופסיונאליים השונים, פסיכולוגים רבים, סוציולוגים ואחרים בעלי-ידע בתחום של עבריינות הנוער ניסו ועדיין מנסים לתת הסברים לתופעה זו מנקודות מבט שונות מתוך גישות פרופסיונאליות שונות.
חקר עבריינות הנוער, מהווה אחד המוקדים המרכזיים למחקר הקרימינולוגי במדינות מערביות, לרבות בישראל. מעיון בתולדות המחקר הקרימינולוגי באותן מדינות עולה, כי עד למאה השמונה עשרה, מומחים בנושא פשיעה ואף שרי ממשלה נטו להגביל את התעניינותם בחקר עבריינות בקרב מבוגרים בלבד, כאשר לא היו עדויות (או לחלופין היו עדויות מעטות בלבד) לעבריינות בקרב צעירים וילדים. אם כך, חקר עבריינות הנוער החל להתפתח עם בואה של המאה העשרים, אשר במהלכה ובעקבותיה החלה להיווצר מערכת אכיפת חוק נפרדת לנוער. האמונה הרווחת הייתה אז כי בניגוד למצבם של המבוגרים, ילדים ובני נוער המבצעים עבירות זקוקים לא רק לענישה אלא בעיקר להגנה מפני מאפייניה של שגרת החיים העירונית המתועשת.
הקרימינולוגיה הפכה לדיסציפלינה מחקרית ומדעית, בעיקר בהשפעת היווסדותה של "אסכולת שיקאגו", אשר החלה בחקר עבריינות נוער, ופיתחה תיאוריות ומתודות מחקר בתחום זה.  סיבה אחרת להתפתחות התחום היא כי מחקרים רבים החלו אז להראות כי תופעת העבריינות בחלק ניכר מהמקרים צומחת, מתעצמת ומגיעה לשיאה בגיל הנעורים  ולכן, על מנת לצמצם את ממדיה של תופעת העבריינות בכלל, תוך מניעת ביצוען של עבירות בעתיד, יש צורך חשוב בעריכת מחקרים על עבריינות נוער על מנת להבין את התופעה בכללותה. בהקשר זה, הסוגיה הראשונה שעולה מהספרות המקצועית קשורה להגדרת עבריינות נוער, וכיצד ממשיגים אותה. כללית, קיימת הסכמה רחבה בקרב חוקרים בתחום שעבריין נוער הוא למעשה נער או קטין אשר ביצע עבירה פלילית, כלומר, התנהג בניגוד לחוק הפלילי המקומי. חשוב לציין שהגדרה זו היא רחבה במהותה, ומתייחסת גם לאותם קטינים ונערים אשר, מצד אחד, ביצעו עבירות פליליות, אך לא נתפסו ע"י המשטרה, ומצד שני, כן נתפסו אך משיקולים שונים לא נשפטו, ואף לא נענשו כלל במערכת אכיפת החוק הנוגעת לנוער. אולם, למרות הסכמה רחבה זו, חשוב לציין שהיא אינה מושלמת: אכן בספרות ניתן גם לראות כי חוקרים בתחום מתקשים למצוא הגדרה כוללנית מוסכמת למושג "עבריינות נוער", משתי סיבות עיקריות. ראשית, אין הסכמה בין המדינות לגבי טווח הגילאים המגדירים באופן פורמאלי מי הוא קטין ומי לא. שנית, אין גם הסכמה בין המדינות לגבי התנהגויות ספציפיות אשר נתפסות כהפרות של החוק הפלילי – התנהגות מסוימת יכולה להיות אסורה במדינה מסוימת אך לא באחרת.
מטרת עבודה זו היא לסקור את בעיית עבריינות הנוער בישראל תוך התמקדות בתחום עבירות המין, נתמקד בסוגיה השונים של התבטאותה תוך התייחסות נקודתית לנתוניה בישראל ולבסוף נציג את דרכי ההתמודדות עם עבירות אלו והדרכים לטיפולם בארץ בכלל ובשירות בתי הסוהר בפרט.