אחד העם- יחסו על הגלות ותפיסתו את יחסי היהודים-ערבים בא"י

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 2732
מספר מקורות 10

תקציר העבודה

אשר גינצבורג, הידוע בכינויו הספרותי "אחד העם",  היה אחד מהוגי הדעות החשובים ביותר במחשבה היהודית בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובין החלוצים שעוררו תחיה לאומית שבאה לידי ביטוי ברוח הציונית ובלשון העברית. גם היום נחשב אחד העם לאחד מעמודי התווך של רוח היהדות הלאומית ונודע כמי שסלל את הדרך לתחיית התרבות העברית, כאשר חלק ממפעלו הספרותי היה גם תרגום של כתבי הוגים נוספים.
אחד העם ראה את הדת ואת התרבות היהודית ראייה היסטורית.
הוא העריץ את קדשי העבר, אך שאף לתרבות עברית חילונית.
הוא טען כי שורשי העתיד נעוצים בעבר וביקש לראות את התרבות העברית החדשה כחלק אורגני מן התרבות העברית שבכל הדורות. יחד עם זאת, הוא ראה את התרבות העברית כזקוקה להתפתחות חופשית, בהתאם למושגי הזמן ולצורכי העם בהווה.
רעיונות של תחיית התרבות העברית היו לחלק בלתי נפרד מהציונות הסינתטית של דורנו.
כמו כן, אחד העם ראה סכנה באיבוד חייה העצמיים של היהדות בגולה, כשבמקרה הטוב ביותר תפסיד היהדות את אחדותה הלאומית, היינו תתפצל לסוגי יהדות שונים, בעלי תכונות שונות ודפוסי חיים שונים, כמספר הגלויות. תפיסת ההיסטוריה של אחד העם התבססה על שורשי המסורת, אך לצורך תקומה לאומית הוא ראה צורך להתייחס להתפתחויות החברתיות של הזמן החדש, כדי להקים ליהודים ארץ מולדת – מדינת לאום בעלת אמנציפציה חברתית, שבה יהיו שווי זכויות על פי הרגש האנושי, בזכות ולא בחסד.
הגותו של אחד העם מהווה מכלול המטפל בשאלת הזהות היהודית על רקע משבר הזהות בעולם היהודי. תכליתה של עבודה זו להרחיב, להעמיק ולדון אודות מורשתו של אחד העם, יחסו אל הגלות ותפיסתו את יחסי היהודים-ערבים בארץ ישראל, תוך כדי ניסיון לברר כיצד הוא תופס את ההמשכיות ההיסטורית של העם היהודי. חלקה הראשון של  העבודה יעסוק בחייו ובפועלו של האיש, ובתיאור של עיקרי רעיונותיו על רקע היסטורי כולל.  החלק השני עניינו  בהתפתחותה של שאלת היהודים, בפתרונות שהוצעו לשאלה זו וביחסו של אחד העם אל הגולה. החלק השלישי יבחן את השקפתו של אחד העם על יחסי היהודים והערבים בארץ ישראל. עיקרי דברים ומסקנות יובאו בסיכום העבודה.
ר א ש י   פ ר ק י ם מבוא

. עמ' 3
פרק א:  אחד העם – האיש, פועלו  ועיקרי רעיונותיו  –  עמ' 5
פרק ב:  היחס לגלות –  עמ' 8
פרק ג:  תפיסת יחסי היהודים-ערבים בארץ ישראל -.  עמ' 11
סיכום  —  עמ' 13