שם הקורס: אסטרטגיה עסקית תסריט עתידי לענף הבנקאות תסריט עתידי – ענף הבנקאות פירמה מצליחה איננה דווקא זו המצליחה להתאים את משאביה לסביבה הטכנולוגית, הכלכלית והדמוגרפית, אלא זו המפתחת אסטרטגיה כוללת הלוקחת בחשבון גם את המערכת החברתית, הערכים האישיים והתרבות וגם משפיעה על מערכות אלו. בלשון אחרת חלק משמעותי של אסטרטגיה כיום הוא הפירמה כחלק מהסביבה.
הבנקים המסחריים הגדולים הנם נדבך חשוב במערכת הבנקאית אשר משמשת כאחד מעמודי התווך המרכזיים של כלכלת ישראל. בנוסף, משמשים הבנקים גם כמתווכים פיננסים מרכזיים בשוק ההון. ענף הבנקאות בישראל כולל חמישה שחקנים עיקריים: בנק הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי-טפחות  והבנק הבינלאומי.
התחרות הגדולה בענף הבנקאות על אותו פלח לקוחות מוגבל, כאשר השירותים בכל הבנקים זהים מקשה יותר לשמור על ייחודיות ובידול בענף. לאחרונה הממשלה ורשויות הפיקוח השונות החליטו לנקוט פעולות רגולציה רבות. לצד ייבוא יוזמות רגולציה מחו"ל, נרשמת אצלנו בשנים האחרונות פעילות רגולטורית ענפה. רשימת היוזמות בתחום זה ארוכה ומגוונת, והבולטות שבהן: חוק החברות החדש, הרפורמות בשוק ההון ("רפורמת ועדת בכר") ובקרנות הפנסיה, האיסור של המפקח על הבנקים לחרוג ממסגרות משיכות היתר המאושרות, הנחיה 357 של המפקח להגברת הפיקוח על אבטחת המידע בבנקים ותקנות מס הכנסה המחייבות את הבנקים לדווח על הרווחים שצברו לקוחותיהם. וכאילו לא די בכל פעולות הרגולציה האלה, התבשרנו באחרונה על איחוד כוחות מצד שלושת גופי הפיקוח הגדולים במשק: המפקח על הבנקים, יו"ר הרשות לניירות ערך והממונה על שוק ההון והביטוח הודיעו על החלטתם לשתף פעולה לצורך הגברת הפיקוח על המערכת הפיננסית.
כמובן שציות להוראות הרגולציה עולה הרבה כסף בטווח המיידי. בנקים שאמורים לפעול על פי הוראות הרגולציה כפי שהן, בהחלט נדרשים להקצות לשם כך הרבה משאבים ארגוניים וכסף, דבר שמסיט אותם מהעיסוק העיקרי שלהם.
הרפורמות המבניות הרבות שיושמו בשנים האחרונות במערכת הפיננסית, ביניהן רפורמת בכר, הרפורמה בפנסיה, הרפורמה במס, ולאחרונה השקת מערכת התשלומים זה"ב (זיכויים והעברות בזמן אמת), תרמו לפיתוח השווקים הפיננסיים ולהאצת התפתחותם של מכשירים פיננסיים מתוחכמים, אשר הגדילו את הנזילות והסחירות בשווקים. העבודה ללא ביבליוגרפיה