2 9.10.2008                                                                                                                       דיני בנקאות שיעור 1:  מבוא  – 2
חוק הבנקאות (רישוי) – 3     פקודת הבנקאות –  6    שיעור2:  המשך פקודת הבנקאות –  8
חוק הבנקאות (שירות ללקוח) –  9
חשבון בנק משותף –  12
שיעור3:  המשך חשבון בנק משותף –  13
פס"ד מטלון –  14,  פס"ד סלי –  15,  פס"ד שרה ברעם –  16,  פס"ד גיברשטיין  – 17,  פס"ד באומל  – 18.
שיעור 4:  המשך פסקי דין בעניין חשבון בנק משותף –   פס"ד חביב  – 19,  פס"ד איזקסון –  19          פס"ד תורן  – 20,  פס"ד נוגה ו פס"ד דלתא  – 21,  פס"ד טירר ופס"ד קריינר  – 22.  פתיחת חשבונות לקטינים  – 23
חובת הזהירות של הבנק  – 24,  פס"ד ששון חוגי  ופס"ד איגוד הבנקים  – 24.
שיעור 5: המשך חובת הזהירות –
5 ,  פס"ד סוראקי  –
5 ,  פס"ד סלמה ופס"ד לה כודיאר  – 26.
פס"ד בנק מסד, פס"ד המפרסט  – 27,   פס"ד צבי לידיה  – 28
שיעור 6: המשך חובת הזהירות של הבנקים, פס"ד עובד אהרון  – 28   ,פס"ד גדעון כהן  – 29
פס"ד כחולי  – 30.
שיעור 7: המשך פס"ד כחולי  – 32,  פס"ד איילון חברה לביטוח  – 33,  פס"ד צבאח  – 34.
שיעור 8: המשך פס"ד צבאח, שילוב של חובת הזהירות והגילוי של בנק  – 35, פס"ד אזולאי  – 37
שיעור 9: המשך חובת הסודיות וחובת הגילוי של בנק,  פס"ד אלי טובול ופס"ד עבאדי  – 39
פס"ד בירנהק  – 40, פס"ד אסתר קזרוולי  – 41  פס"ד שאלתיאל, פס"ד גוזלן  – 42, פס"ד סקולר  – 43.   שיעור 10: המשך חובת סודיות – פס"ד פלוני, פס"ד שחם  – 44.  עמלת סילוק מוקדם  –
4 5,  פס"ד בראשי  – 47
שיעור 11: המשך עמלת סילוק מוקדם,  פס"ד דניאל הוובן  – 48,  פס"ד קורן  – 49.
חוק המכר דירות, הבטחת השקעות של רוכשי דירות מ-1974  – 51
שיעור 12:  המשך חוק המכר דירות  – 52,  פס"ד עובדיה  – 55, פס"ד זילברמן  – 56.  שיעור 13: ריבית  – 58,  פס"ד בוני  – 60,  פס"ד נאות מדבר, פס"ד אורות  – 61
פס"ד צומת גהה  – 62
דיני הבנקאות הם חלק מהמשפט האזרחי, אולם כיום הוא הופך לענף נפרד. כל אזרח בישראל היום נדרש לבנק, אזרח פשוט זקוק לחשבון עובר ושב, ישנם עוד גופים הנזקקים לבנק – חוק המכר (על זה יהיה שיעור מיוחד, פרשת חפציבה).
יש לזכור שעד לפני זמן לא רב הבנקים עסקו גם בקופות גמל, קרנות השתלמות – דברים  אלו הוצאו מהבנק עקב ועדת בכר שהוקמה בעקבות המשבר שהיה לבנקים עוד ב 1983 ( הבנקים דאגו שהמניות שלהם יעלו כל יום ב – 0.5%   והכסף הגיע מקרנות וקופות הגמל שהם כספי הציבור וכך העבירו את הסיכון על הלקוחות – יום אחד זה קרס.) הייתה הלאמה של הבנקים ע"י המדינה (עלות למדינה 7$ מיליארד) – הוקמה וועדת בייסקי – המסקנות שלהם היו ב- 1986 ורק בוועדת בכר לאחר 20 שנה זה הוצא מהבנקים.
לגבי המשבר של היום  – שאלו האם זה היה טוב להוציא את זה מהבנק או לא?
היום הסיכון עבר לרוב חברות ביטוח – הבנקים הם גורם דומיננטי בשוק ושהם עסקו בכל הם החזיקו בקרנות הללו ונתנו אשראי לחברה גדולה ואז היו מקרים שהחברה הייתה נקלעת לקשיים וזה היה פוגע ברווחים של הבנק, הכלכלים של הבנק אמרו לחברה להנפיק איגרות חוב והבנק היה חתם.
חתם – כאשר מוציא אגרת חוב לציבור יש לגבי זה חוק ניירות ערך, רק חברה ציבורית יכולה להנפיק מניות לציבור והבנק בא ואומר שמה שהחברה לא תצליח למכור לציבור הבנק יקנה. – כאשר החברה מוציאה תשקיף הבנק אומר שהוא יהיה חתם.
החתם מרוויח כסף – הוא מעוניין לקנות מה שפחות, הבנק לקח מאותם כספים של הקופות גמל שהיו אצלו בבנק שבעצם היו שייכים ללקוחות ומזה הבנק קנה את האגרות חוב הללו ואז החברה קיבלה כסף, שילמה לבנק את החוב – למעשה הבנק העביר את הסיכון ממנו ללקוחות.
כדי למנוע זאת קמה וועדת בכר – למנוע ניגוד אינטרסים מובנה בעניין זה.
גם היום הבעיה קיימת, אם הבנק מכר את כל קרן התגמולים לחברת אקסלנט – אם אקסלנט השקיע במניות אז יודעים היום שזה נשחק ב 15%.    – ניתן לומר שלא ישקיעו במניות אלא בדבר אחר.
היום למעשה הוציאו חלק גדול מהריכוזיות של הבנק.
בגלל הרכוזיות  הגדולה הבנק נותן אשראי קודם לקליינטים שלו.
יש גם הגבלה על בנקים – לבנקים יש כסף משלהם והם יכולים להשקיע אותו ויש לזה כמה הגבלות –  תאגיד ראלי – תאגיד שלא עוסק בענייני בנק ולבנק יש בו מניות.   תנאים :
1.   יש להתחשב בהון של הבנק, לבנק אסור לשים יותר מ- 20% מההון שלו.
2.   בכל תאגיד אסור שיהיה מעל אחוז מסוים. מחד –  פיזור של סיכון,   מנגד –  שלא יכנסו ליותר מדי סיכונים הבנקים הם בעיקר יחסים חוזיים בין לקוח לבנק, ישנם 4
חוקים עיקריים:
חוק הבנקאות (רישוי) 1981
פקודת הבנקאות 1941
חוק הבנקאות שירות ללקוח 1981
חוק בנק ישראל חוק הבנקאות (רישוי) 1981
–          אדם לא יכול לפתוח לעצמו בנק, כדי לקבל רישיון בנק יש לבקש אישור של בנק ישראל הדורש הון מינימאלי שזה סכום רב – חוץ מזה בנק ישראל לא ייתן לאף גוף ללא בדיקה לעומק משום שלא רוצה שמשהו ישלוט בבנק ומחר יפשוט רגל.
–          קשה מאוד לקבל רשיון לבנק, קשה עוד יותר לקבל רשיון להחזיק מניות של בנק.
·         סעיף 3, חובת רשיון
3 .      לא יהא תאגיד בנקאי אלא ברשיון לפי חוק זה.
החברה שרוצה לקבל רשיון צריכה להיות חברה ציבורית שלפי חוק החברות המניות שלה רשומות למסחר בבורסה. ·         סעיף 4,  רשיונות
4 .      (א)        הנגיד רשאי, לפי שיקול דעתו ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות שנתמנתה לפי סעיף 5, לתת – (1)  לחברה שהתאגדה בישראל על פי פקודת החברות ושאינה חברה פרטית – (א)        רשיון בנק; (ב)        רשיון בנק למשכנתאות; (ג)         רשיון בנק למימון השקעות; (ד)        רשיון בנק לקידום עסקים; (ה)        רשיון מוסד כספי; (ו)         רשיון חברת שירותים משותפת; (2)  לתאגיד חוץ רשום בישראל שהוא בנק במדינת חוץ – רשיון בנק חוץ.
(ב)        רשיון אינו ניתן להעברה.
ניתן לתת את הרישיון רק לחברה שהתאגדה בישראל ושאינה חברה פרטית – ישנם סוגים שונים של רישיונות בנק:
א.      רישיון בנק – הכוונה לבנק מסחרי שעושה פעולות בנקאיות כמו פתיחת חשבון עו"ש.
ב.      רישיון בנק למשכנתאות – בנק למשכנתאות הוא מוגבל.
ישנם עוד סוגים של רישיונות, הם מעטים ולא נעסוק בהם.    ·         סעיף 10, מציין את תחומי הבנק שזה הבנק המסחרי. תחומי פעולה של בנק [תיקונים: התשמ"ז (מס' 2), התשנ"ה, התשנ"ט, התשס"ה]
1 0.    לא יעסוק בנק אלא בעיסוקים אלה:
(1)  קבלת פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה; (2)  קבלת פקדונות כספיים אחרים; (3)  הנפקת ניירות ערך; (4)  ניהול מערכת תשלומים, לרבות גביית כספים, העברתם והמרתם; (4א)            קניה ומכירה של מטבע חוץ; (5)  מתן אשראי; (6)  השקעה בניירות ערך או בזהב המיועד לצרכים מוניטריים; (7)  שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען הזולת, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן, ובלבד שלא ינהל במסגרת עיסוקו כאמור מפעל עסקי, ולמעט מתן התחייבות חיתומית, ניהול קופת גמל, ניהול קרן להשקעות משותפות בנאמנות וניהול תיקי השקעות; (8)  השכרת כספות; (9)  קניה ומכירה של ניירות ערך כסוחר או כסוכן; (10)            ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו; (11)            תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו, למעט תיווך בעסקאות של קניה או מכירה של סחורות או מקרקעין; (11א)          ייעוץ פנסיוני, וכן ביצוע עסקה בעבור לקוח, כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, בכפוף להוראות סעיפים 11 ו-52(ב) ו-(ג) לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני; (11ב)          ייעוץ השקעות, בכפוף להוראות סעיף 9(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות; (11ג)          שיווק השקעות בהתאם להוראות סעיף 9(ג1) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות; (11ד)          ניהול מערכת החשבונות של קופות גמל בעבור החברה המנהלת, לרבות ניהול חשבונות העמיתים בעבור הקופה, עריכת המידע הנמסר לעמית ומסירתו לו; (12)            עיסוק שהותר במפורש לבנק לפי חוק; (13)            פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק.
בסעיף 10 כתוב – לא יעסוק בנק אלא בעיסוקים אלה, כלומר גם הבנק המסחרי מוגבל אבל זו רשימה ארוכה וכוללנית המאפשרת לעסוק בכל עסקי בנק.
·         סעיף 11, מגדיר באיזה תאגידים הבנק יכול לשלוט בהם.  שליטה והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק [תיקונים: התשמ"ז (מס' 2), התשנ"ה, התשנ"ו, התשס"ד, התשס"ה]
1 1.    (א)        לא ישלוט בנק ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגידים אלה:
(1)    (נמחקה); (2)  תאגיד חוץ שאילו ניהל עסקים בישראל היה חייב ברשיון לפי חוק זה; (3)    (נמחקה); (3א) תאגיד העוסק במתן התחייבות חיתומית ועיסוקיו האחרים הם עיסוקים המותרים לבנק לפי סעיף 10; (3ב)            תאגיד שעיסוקו הוא ניהול תיקי השקעות;      (3ג)   (נמחקה);   (4)         נמחקה; (5)  תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות.
(ב)        נוסף על הוראות סעיף קטן (א), רשאי בנק לשלוט גם בתאגיד שהוא אחד מאלה:
(1)  תאגיד עזר, ובלבד שהבנק שולט בו לבדו ונתקבל לכך אישור מאת המפקח, מראש ובכתב, המאשר בין השאר את תחומי עיסוקו של תאגיד העזר; ואולם רשאי המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להתיר לבנק לשלוט בתאגיד העזר יחד עם אחרים; (2)  תאגיד שהוא סוכן ביטוח (בפסקה זו – סוכן ביטוח) ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(א)        כל עיסוקו של סוכן הביטוח הוא בביטוח חיים ללווים או בביטוח דירות מגורים, הנעשים אגב מתן הלוואה לדיור ללקוחותיו של הבנק או של תאגיד בנקאי אחר השולט בבנק או הנשלט בידיו; (ב)        הבנק שולט בסוכן הביטוח לבדו; (ג)         הבנק מחזיק לבדו בכל אמצעי השליטה בסוכן הביטוח; ואולם רשאי המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להתיר לבנק לשלוט לבדו בסוכן ביטוח גם אם הוא עוסק בביטוחים כאמור בפסקת משנה (א) הנעשים אגב מתן הלוואה לדיור ללקוחותיו של תאגיד בנקאי שאינו כאמור באותה פסקת משנה, וכן גם אם לא מתקיים לגבי הבנק התנאי האמור בפסקת משנה (ג), ובלבד שהמפקח שוכנע כי אין במתן ההיתר כדי לפגוע בהתפתחות התחרות ובמניעת ריכוזיות בתחום הבנקאות בכלל, ובתחום הביטוחים כאמור בפסקת משנה (א), בפרט; לענין פסקה זו, "הלוואה לדיור" – הלוואה שלא למטרה עסקית המובטחת בשעבוד של זכות בדירת מגורים או של זכות לגבי דירת מגורים.
דברים אלה הם מאוד מצומצמים כי בנק ישראל רוצה לשלוט לדעת במה הבנק שולט (כדי שבנק לא יכנס לקשיים בגלל חברת בת שלו). לבנק מותר לשלוט בתאגיד עזר.
תאגיד עזר – זה תאגיד שהוא אינו הבנק אבל הוא עוסק אך ורק בעיסוקים שמותרים לבנק. הוסיפו ב -(2) לשלוט בתאגיד שהוא סוכן ביטוח – את זה עשו בגלל הבנקים למשכנתאות.
הבנקים למשכנתאות הם עוסקים בביטוח – ישנו וויכוח גדול האם לאפשר לבנקים לעסוק בביטוח, הבנקים טוענים כי חברות הביטוח עוסקות באשראי לכן הם רוצים לעסוק בביטוח אבל זה לא אותו דבר כי חברות הביטוח לא לוקחות את האשראי מהציבור  לכן בינתיים בנק ישראל לא מאפשר לבנקים לעסוק בביטוח.      ·         סעיף 14, זהו סעיף מיוחד האומר במה מותר לבנק משכנתאות לעסוק תחומי פעולה של בנק למשכנתאות [תיקון התשמ"ז (מס' 2)]
1 4.    לא יעסוק בנק למשכנתאות אלא בעיסוקים אלה:
(1)  הנפקת ניירות ערך; (2)  קבלת פקדונות כספיים למתן הלוואות ופקדונות אחרים שאישר המפקח; (3)  מתן אשראי לזמן ארוך למימון רכישתם של מקרקעין או למימון רכישת זכות תמורת דמי מפתח לגבי מושכר שחל עליו חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, או למימון בניה, ומתן אשראי לזמן קצר למימון בניה האמור להיפרע כאשר יקבל רוכש המקרקעין אשראי לזמן ארוך למימון רכישתם מהבנק או מתאגיד בנקאי אחר; (4)  מתן אשראי למימון רכישתם של מקרקעין, למימון רכישת זכות תמורת דמי מפתח כאמור בפסקה (3) או למימון בניה, בהכוונת הממשלה, מתוך פקדונות כספיים למתן הלוואות; (5)  מתן ערבות לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974; (6)  השקעות בניירות ערך; (7)  הפקדת פקדונות כספיים בתאגידים בנקאיים ובאוצר המדינה; (8)  ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו; (9)  תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו; (10)            עיסוק שהותר במפורש לבנק למשכנתאות לפי חוק; (11)            פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק למשכנתאות.
–        סעיף 14 אינו כולל פתיחת חשבון עו"ש כמו בבנק המסחרי.
בנק למשכנתאות הוא נותן אשראי לזמן ארוך ואינו יכול לתת אשראי לזמן קצר באופן כללי. "אשראי לזמן ארוך" – אשראי שלפי תנאיו התקופה הממוצעת לפרעון הקרן היא שנתיים או יותר; ·         סעיף 21, מי שאינו תאגיד בנקאי לא יעסוק בקבלת פיקדונות כספיים ובמתן אשראי כאחת.
ייחוד פעולות לתאגידים בנקאיים [תיקונים:
התשמ"ז (מס' 4), התש"ן]
2 1.    (א)        מי שאינו תאגיד בנקאי לא יעסוק – (1)  בקבלת פקדונות כספיים ובמתן אשראי כאחת; כאשר כסף מופקד בחשבון העובר ושב הבנק נותן זאת כאשראי לאנשים אחרים.
יש הבדל בין הריבית שמפקידים לבנק לבין הריבית שצריך לשלם כאשר לוקחים אשראי – הפרש זה של הריבית צריך לכסות שני דברים בבנק: א. מנגנון הפעילות של הבנק.  ב. הבנק לוקח בחשבון שאחוז מסוים מהאשראי שנתן לא יחזור.
בנק ישראל לא מחייב בנקים לתת אשראי אבל בנק התחייב לתת ללקוח אשראי צריך לעמוד בכך.
(2)  בהנפקת ניירות ערך החייבים בתשקיף לפי סעיף 15 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ובמתן אשראי כאחת.
(ב)        לענין סעיף זה – "קבלת פקדונות כספיים" – משלושים בני אדם או יותר בעת ובעונה אחת, למעט – (1)  קבלת אשראי מתאגיד בנקאי; (2)  קבלת אשראי מספקים; (3)  קבלת דמי קדימה מקונים; (4)  קבלת פקדון כספי כערובה לחיוב;   …
·         סעיף 23א, אומר את מה נאמר קודם – אמצעי השליטה שתאגיד בנקאי מחזיק בתאגידים ריאליים (לא עוסקים בעסקי בנק) אסור שיעלה על 15% מההון שלו.
סך כל אמצעי שליטה בתאגידים ריאליים (תיקונים: התשמ"ט, התשנ"ו)
2 3א.  (א)        סך כל אמצעי השליטה שתאגיד בנקאי מחזיק, כמותר לו לפי חוק זה, בתאגידים ריאליים, לא יעלה על השיעורים הבאים מהון התאגיד הבנקאי כפי שיוגדר לענין זה בכללים שיקבע הנגיד לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר – (1)  עד חמישה עשר אחוזים מהונו – בתאגידים ריאליים כלשהם; (2)  עד חמישה אחוזים נוספים מהונו – ובלבד שלא יחזיק בתאגיד אחד יותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה ולא תהיה לו זכות למנות דירקטור; (3)  עד חמישה אחוזים נוספים מהונו – בתאגידים ריאליים שהם תאגידי חוץ אשר אין להם פעילות עסקית מהותית ומתמשכת בישראל, הנגיד רשאי להתיר שיעור גבוה יותר מן האמור בפסקאות (1) עד (3) אם ראה ששווי אמצעי השליטה בתאגידים הריאליים גדל בשל רווחיהם או שהון התאגיד הבנקאי קטן בשל הפסדיו.
(ב)           לענין הוראות סעיף זה לא יימנו אמצעי השליטה בתאגיד ריאלי המוחזקים בידי אלה:
(1)    תאגיד ריאלי אחר שהבנק שולט בו לפי סעיף 47; (2)    התאגיד הבנקאי, או תאגיד שבשליטתו או תאגיד שהוא בעל ענין בו, כשאמצעי השליטה מוחזקים בידיהם בנאמנות או בעד אחר או על פי הוראות סעיפים 26 ו-27;         (3)   נמחקה;   (4)             נמחקה.  ·         סעיף 34(א) מדבר על המצב ההפוך שליטה והחזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי (תיקונים:  התשנ"ו, התשס"ד)
3 4.    (א)        לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות.
לא יחזיק אדם יותר מ- 5% מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי אלא על פי היתר כלומר אסור לאדם להחזיק יותר מ 5% מבנק (עד לפני כמה שנים זה היה 10%).
(א1)       לא יסכים אדם עם אחר לענין הצבעתם למינוי דירקטור בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות; הוראה זו לא תחול על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר, שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בעד מי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שהאחר לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.
(ב)        לא ישלוט אדם בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא על פי היתר הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות.
(ב1)         במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים בסעיף 6 בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש או להסכים לענין הצבעה למינוי דירקטור, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי וניקיון כפיו; כמו כן יובאו בחשבון ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית, הקיימת או העתידית.
(ג)            מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי סעיף זה וכי אין בידו ההיתר.
(ד)           (בוטל).
(ה)           הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית מכוח העברה על פי דין.
(ו)            הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בבנק חוץ או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגיד בנקאי אחר, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.
(ז)            הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר כמותם בכל חשבון ניירות ערך של לקוח מסוים אינה עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.
פקודת הבנקאות 1941
פקודת הבנקאות מאפשרת את האפשרות למנות את המפקח על הבנקים, יש גם ועדה המייעצת.
·         סעיף 4, אסור לאף אדם ולשום גוף שאינו בנק להשתמש במילה בנק, פרט לבנק.
הגבלת השימוש בתואר "בנק" [תיקונים:
התשכ"ט, התשמ"א (מס' 2)]
4 .      (1)        אסור לכל אדם או לחבר אנשים, בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, פרט לבנק, לבנק חוץ, לבנק למשכנתאות, לבנק למימון השקעות, ולבנק לקידום עסקים להשתמש או להוסיף ולהשתמש, בלא הסכמת הנגיד, במלה "בנק" או בכל מלה הגזורה הימנה בשם שבו הם מנהלים עסקים.
(2)        כל אדם או חבר אנשים בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, שיעברו על הוראות סעיף זה יהיו צפויים לקנס לא יותר מחמש מאות שקלים לכל יום שבו הם ממשיכים בעבירה.
(3)        הנגיד רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, כי תוך מועד שיקבע הנגיד, ימחק מתוך השם שבו הוא מנהל עסקים את המלה "בנק" או כל מלה הגזורה הימנה.
(4)        הנגיד לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף-קטן (3) לגבי בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות או בנק לקידום עסקים כל עוד לא ניתנה לגביו הוראה לפי סעיפים 8ד או 8יד.                         (5)            (בוטל).
(6)        לא מילא תאגיד הוראה שניתנה לו לפי סעיף-קטן (3) ולא בחר לו שם אחר תוך התקופה שקבע הנגיד, יבחר לו הנגיד שם ויודיע על כך לרשם אותם תאגידים, ודין הודעת הנגיד כדין הודעת התאגיד על שינוי שמו שנתקבלה ונמסרה כדין, והוראות הדינים החלות על שינוי שם יחולו על הודעת הנגיד, בשינויים המחוייבים.
בפקודה יש סעיפים חשובים שהוכנסו בשנת 1969 בעקבות נפילת ארץ ישראל בריטניה.
אם בנק ישראל חושד שבנק לא מנהל את ענייניו כהלכה הוא שולח את העובדים שלו אל הבנק ובודק את דוחות הבנק, אם מגיע למסקנה שהבנק הוא בסיכון למלא את חובותיו, הוא יכול לתת הוראות איך לתקן את הפגמים הללו.
זה קרה שלוש פעמים בעבר – בנק ארץ ישראל-בריטניה, בנק צפון-אמריקה והבנק למסחר.
·         סעיף 8א (א), הודעה לתאגיד בנקאי על פגמים (תיקון התשכ"ט)
8 א.    (א)        היה המפקח סבור, שתאגיד בנקאי פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכלתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח לתאגיד בנקאי הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
שיעור 11 – 7.01.2009
המשך – עמלת סילוק מוקדם השופטים בבית המשפט בבגץ היו בסדר גמור, לדעת המרצה הם נתנו החלטה נכונה. אבל יחד עם זאת נושאים אלו התעוררו בכמה פסקי דין ושופטים של ביהמ"ש השלום והמחוזי לדעת המרצה לא הבינו את המטריה עד הסוף.
הם החילו חוקים שלא היו נוגעים לעניין – לא הבינו את הדבר הבסיסי והוא שכאשר מדובר בדירות יש את פקודת הבנקאות וכמו שנאמר בבראשי זה הסדר ספציפי ולא צריך ללכת לחוקים אחרים ובכל זאת הלכו לחוקים אחרים וקיבלו תוצאות לא נכונות. פרופ' דניאל הוובן נ' בנק לפיתוח ומשכנתאות תיק אזרחי בשלום 730213/91
אדון הוובן קיבל הלוואה ומישכן לצורך זה דירה ואנו למדנו כי במקרה כזה חלה פקודת הבנקאות סעיף 13.
בחוזה איתו, חוזה ההלוואה, היה כתוב לעניין סילוק מוקדם- "בכפוף לכך שהלווה ימלא אחר כל הנראה חוקי המתייחס לסילוק מוקדם יהיה הלווה ראשי לפרוע את ההלוואה או חלק מתאים ממנה טרם זמנה". – ביהמ"ש הגיע לסעיף 13 לפקודת הבנקאות ששם למדנו כאשר אדם שקיבל הלוואה לרכישת דירת מגורים או במשכון של דירת מגורים, זה מספיק והחוק חל.
לפי סעיף 13 (א)(ב) התאגיד הבנקאי רשאי להתנות פירעון מוקדם בתשלום עמלה כמו שקבע הנגיד ולמדנו שיעור קודם שבגץ קבע שהעמלה שנקבעה היא חוקית ועמלה זו היא לא ממש עמלה אלא היא באה לכסות את הנזק שיש לבנק. אם הבנק לא התנה אז עומדת ללווה הזכות לפרוע את ההלוואה בתנאים מוקדמים כי למדנו שסעיף 13 א הוא קוגנטי ולא ניתן להתנות עליו ולכל לווה יש את הזכות לפרוע את ההלוואה בפירעון מוקדם והשאלה היא מהו משלם?
אז בסעיף (ב) כתוב שרשאי להתנות בעמלה ויש צו שאומר מהי העמלה – צריך לכתוב בחוזה ההלוואה במפורש שיהיה מותר לעשות סילוק מוקדם אם תשולם העמלה שקבע הנגיד בצו  ואם תשלום העמלה לא נכתבה בחוזה אז לא ניתן לגבות את העמלה    עד כאן לפי המרצה צודק ביהמ"ש.
ביהמ"ש בא ואמר לבנק היות ולא נקבע במפורש בחוזה סילוק מוקדם אז הוא לא רשאי להתנות את עמלת סילוק מוקדם לכן הוא מחייב את הבנק להחזיר לתובע את העמלה – התוצאה לפי המרצה היא די נכונה אלא שהבנק הגיש ערעור ע"א 227/93 בנק דיסקאונט לישראל נ' פרופ' דניאל הוובן כאן ביהמ"ש תחילה מסכים למה שאמר השלום – החוק מרשה לעשות פירעון מוקדם אך לא מחייב.
אבל הוא ממשיך אחרת ומגיע לסעיף 42 בחוק החוזים – המחוזי אומר כי ביהמ"ש קמא כאשר התייחס לסעיף 42 הוא אמר שהסעיף לא חל וזהו, סעיף 42 לא מטיל על המשיב (דניאל) כל חובה חוקית המגבילה את זכותו של פירעון מוקדם של ההלוואה סתם ביהמ"ש ולא נימק דעתו –  כאן אומר ביהמ"ש המחוזי שהוא לא שותף לדעה זו.   הסעיף אומר שהוא רשאי לעשות פירעון מוקדם אבל רק אם הפירעון לא פוגע בבנק ואומר ביהמ"ש הפירעון המוקדם גורם נזק לבנק. לפי סעיף 42 צריך לראות מה הנזק שנגרם לבנק – חזקה שנגרם לבנק נזק לפי שיעור העמלה שקבע בנק ישראל בצו לכן זכאי הבנק לתשלום לפי אותו צו ולזה הגיע ביהמ"ש לפי סעיף 42  — זו מסקנה לא נכונה (קיבלו את הערעור וחייבו אותו) כי בסוף למדנו שסעיף 42 בכלל לא חל ,זה נקבע גם בבראשי,  כי יש חוק ספציפי ולא צריך ללכת לסעיף 42  אלא לפי סעיף 13א.   השלום צדק והמחוזי טעה.
עוד פס"ד מוזר 002898/96 בנק דיסקואנט נ' אלי קורן שלום פ"ת, כאן היה כתוב שאסור לפרוע לפני הזמן  – שוב אדם שקיבל הלוואה ושיעבד את הדירה – כתוב שאסור לפרוע לפני הזמן אלא רק בתנאים שהבנק יקבע.
ביהמ"ש הגיע למסקנה שהסעיף הזה אינו חוקי והוא צודק כי לפי סעיף 13 לא ניתן להתנות לפיכך סעיף זה אינו חוקי.