מטרת העבודה הייתה תכנון תהליך יחסי ציבור, ע"י יצירת קמפיין פרסומי למלכ"ר. המלכ"ר הנבחר היה ה"אגודה למען החייל". בתחילה, ניתנה סקירה רחבה אודות האגודה, פועלה ומטרותיה. תוארו מודלים שונים אשר השפיעו על פועלה ומתוכם ניתן היה לראות כי האגודה תוכל לזהות הזדמנויות עסקיות שיביאו לרווחים נוספים ולהמשך התרחבות החברה תוך הקמת סניפים נוספים של בית החייל.
זוהתה המטרה האסטרטגית של האגודה-לפעול למען רווחת החיילים ולדאוג לצרכיהם ע"י הגדלת תרומות וגיוס כספים רחב יותר וע"י העלאת מודעות הציבור לקיום ופעילות האגודה.
הבעיה באגודה הייתה מודעות חלשה לפעילות האגודה וחשיבות הפעילות, ומכך נגזר כי אין מספיק תרומות ותקציבים על מנת לאפשר לעמוד בכל יעדי האגודה כגון לאפשר רווחה לחיילים ע"י מלגות, מתנות גיוס ושחרור, ערבי גיבוש, הטסת חיילים בודדים ומימון בתים עבורם בארץ ועוד.
הבעיה נובעת מחוסר בתקציב אשר לא מאפשר לפרסם ולבצע פעילויות ופרסומים אשר יעלו את כמות התרומות.
המסר הנבחר באגודה הציג אותה כפועלת למען חיילי המדינה הן במהלך גיוסם לצה"ל , במהלך השירות הצבאי ולאחר שחרורם לסדיר.
מסר נוסף שהאגודה מעוניינת הייתה להעביר לציבור הוא שהתרומות שהציבור נותן מיועדים אך ורק למען חייל צה"ל ולפעילות /ציוד הקשור אל החיילים ומשפחותיהם.
המסר של האגודה למען החייל :  "האגודה למען החייל – הדרך להחזיר אהבה".
תדמית החברה נפגעה עקב פרסום של העיתונות על העלמת תרומות, דבר הגורם לבעיה עתידית בגיוס כספים ויכול לגרום לקריסת האגודה.
הכנת תוכנית לניהול משברים הינה חלק מתהליך הכנת תוכנית אסטרטגית . תוכנית כזאת מאפשרת לארגון  שליטה רבה יותר במתרחש בזמן המשבר.
ניהול יעיל של התקשורת בשעת משבר, דהיינו , ניהול הקשר בין הארגון לקהלי היעד שלו, לפני האירוע תוך כדי התרחשותו ואחריו, אפשרי כאשר הארגון מוכן למשברים.
ניהול התקשורת מיועד להביא למזעור של הנזקים לארגון ולתדמיתו, ואף מסוגל לעיתים להפוך את תוצאות המשבר לחיוביות ככל האפשר עבור הארגון.
החברה תגיב באופן קורקטי לכל האשמה או טענה שתוצג בפניה ועד שלא תושלם עבודת החקירה המשטרתית ורק אם יהיה צורך רק אז תשא באחריות ותביע התנצלות לכל האשמה.
במהלך כל תקופת החקירה הקו שאותו תנחה האגודה לתקשורת הנו שיתוף פעולה בכל הנוגע לחקירה והצגת רגישות ואמפתיה לכלל הפרשה.
מבוא. 4
פרופיל הארגון – 5
האגודה למען החייל. 6
 מודל RACE. 10 ניתוח הסביבה על פי מודל PEST. 12
ניתוח הסביבה על פי מודל SWOT. 14
פעולה – ACTION.. 16
מטרה אסטרטגית. 16
היעדים- 16
קהלי היעד. 17
תקשורת- COMMUNICATION.. 19
הירארכית התגובה על פי קוטלר: 21
מודל ע"פ גרונינג והאנט- 22
מודל תכנון התקשורת. 23
אחריות חברתית ארגונית – CSR.. 24
תקשורת פנים ארגונית –.
5 מודל גלגל התקשורת. 26
יחסי ציבור יועץ חיצוני או פנימי ?. 27
הערכה- EVALUTION.. 28
ניהול משברים –. 30 ביבליוגרפיה- 33
מבוא
יחסי ציבור הם פעילות תקשורת המונים  שמטרתה להשפיע על הציבור, או על קהל ייעד מסוים,להשגת מוניטין רצוי  ליוזם פעילות זו.
" יחסי ציבור הם מכלול פעילויות תקשורת המיועדות לשפר את תדמיתה של הפירמה והעומדים בראשה… מרבית פעילויות יחסי הציבור מושתתות על פרסום מאמרים וידיעות חדשותיות באמצעי התקשורת ההמוניים" (וריס,2004, ע"מ 43).
ענף יחסי הציבור מתפתח ומקבל יותר ויותר את חשיבותו המתבקשת. תהליכי העבודה אכן מתמקצעים אך עדיין ישנה בעיה נפוצה של חוסר ידע בקרב הלקוחות הפוטנציאלים.
לעבודת יחסי ציבור ישנו אפקט מצטבר וכמו כל תהליך ישנו טווח של זמן מסוים עד שמתחילים לראות תוצאות בשטח.
יחסי ציבור הם לא פרסום, הם לא קונים מדיה. יחסי ציבור הם מחושבים ובונים מערך שלם המחולק ל שלושה פרמטרים: תדמיתי, שיווקי ותקשורתי.
יחסי ציבור בונים את המוניטין ואחראים למיצוב נכון.