שוק האג"ח בישראל סקירה כללית בעקבות משבר הסאב-פריים בארה"ב והחשש שהוא שעורר אצל המשקיעים לאחרונה, ניתן לזהות מגמה ברורה של בריחה מנכסים המוגדרים כמסוכנים ומעבר לנכסים איכותיים וסולידים, מה שגרם למשקיעים למכור מניות ואג"חים קונצרנים, ולרכוש במקומם אג"חים ממשלתיים  מה שהביא להגדלת המרווח בין האג"ח הממשלתי לקונצרני. המשקיעים הזרים ייצאו את הפחד לת"א והגדילו משמעותית את הפער בין לאג"ח ל-10 שנים בארה"ב. עוד בתחילת יוני נסחר השחר בפרמיית "סיכוי" אל מול מקבילו האמריקאי (הדבר גרם ללא מעט הרמת גבות בשוק) וכיום פרמיית הסיכון (spread) עומדת על כ-1.4%.
בנוסף לפחד הגלובלי מבעיות נזילות, המשקיע הישראלי היה עד לקריסת חברת הנדל"ן "חפציבה". כל הפרמטרים הנ"ל זעזעו את המשקיעים והביאו לירידות חדות באג"חים הקונצרנים המדורגים ו"להתרסקות" האג"חים הלא מדורגים, לעיתים מטעמים טכניים. פדיונות השיא בקרנות הנאמנות בחודש אחרון הביאו את מנהלי הקרנות למצב לא נעים, כאשר  נאלצו לזרוק אג"חים קונצרנים בעלי סחירות נמוכה בכל מחיר על מנת לספק נזילות לקרן וקונים אין (המגמה מתחילה להשתנות בימים האחרונים).
מאפייני השוק עיקר המסחר באיגרות חוב מבוצע על ידי גורמים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קרנות נאמנות ובנקים.
בשנים 2003-2007 נהנה שוק ההון הישראלי מעליות מחירים אסטרונומיות ומגידול עצום במחזורי המסחר. רק כדי לסבר את האוזן, מחזורי המסחר בשנת 2002 במניות והמירים הסתכמו ב-62 מיליארד שקל ובשנת 2007
זינקו ל-506 מיליארד שקל, גידול של כ-700%!!. בתחום האג"ח הקונצרני, פריחת השוק חזקה בעוצמתה פי כמה וכמה: בשנת 2002 מחזורי המסחר הסתכמו ב-2.7 מיליארד שקל ובשנת 2007 המחזורים נסקו ל-165 מיליארד שקל. למעשה, עד שנת 2005 כמעט ולא הונפקו אג"ח קונצרניות בבורסה בישראל. כמות ההנפקות בשנת 2004 עמדה על 9.3 מיליארד שקל כאשר ב-2005 ו-2006 גדל מספר זה ל-
5 .5
ו-22.5 מיליארד שקל בהתאמה. הפיצוץ הגדול הגיע בשנת 2007 כאשר הונפקו אג"ח קונצרניות בהיקף של 49 מיליארד שקל.
אפשר ללמוד מההרכב ההחזקות של האג"חים הסחירים בשוק המקומי מוחזקת על ידי קרנות פנסיה ,קופות גמל וחברות ביטוח,קופות גמל , בנקים , קרנות נאמנות , הציבור,משקיעים זרים והיתר בנק ישראל.
ללא ביבליוגרפיה