מבוא
"שום משטר אינו יכול לערוך מלחמה ממושכת אם אין חלק ניכר מהאומה תומך במאמציו ומעלה את הקורבנות הדרושים לשם כך". בפברואר 1979 הודח השאה ואת מקומו תפס איש הדת אייתולה חומייני. כדי למנוע את נפילת השאה, נענה צדאם חוסיין, שליט עיראק, ב- 1978
לפנייתו של שליט איראן וגירש את חומייני מנג'ף. גירוש זה רק סייע לחומייני לתפוס את השלטון בטהראן ולייצא את המהפכה האסלאמית לשכנותיה של איראן ובראשן עיראק, שהרוב בה הינו שיעי. זמן קצר לאחר עליית חומיני לשלטון החלה תסיסה שיעית נרחבת בעיראק שכללה שורה של מעשי טרור. החשש מפני הפגיעה ביציבות הפנימית בעיראק ע"י יצואני המהפכה האיראניים היו אחד הגורמים החשובים שדחפו את צדאם חוסיין לנסות להנחית מהלומה מקדימה על איראן. המהפכה האיראנית היא ה"טריגר" שהוביל למלחמה בין איראן לעיראק. בתוך התולדה המהפכנית התעורר סכסוך פוליטי חדש ואיבה ישנה התעוררה לחיים.  צדאם חוסיין העריך כי הוא ניצב בראש עיראק חזקה יותר מאשר אי פעם, שזו לו הזדמנות פז לזכות בניצחון צבאי אדיר, אם ינצל את חולשתה הזמנית של איראן. תוכניתו כללה כיבוש אזורים בעלי חשיבות כלכלית ואסטרטגית, כולל תיקוני גבול שנעשו בעקבות הסכם אלג'יר מ- 1975 והפלת חומייני. במהלך שנת 1980 "התחמם" הגבול הארוך בין שתי המדינות, עד כדי חילופי אש, הפגזות והפצצות. בספטמבר 1980 פלש צדאם חוסיין לאיראן ובכך פתח את המלחמה המאורגנת הממושכת ביותר במאה ה- 20, שנמשכה כמעט 9 שנים. ככל שהתארכה המלחמה גברו הדרישות הגיאוגראפיות מצד אחד והחריף המאבק הפוליטי בניהם מצד אחר, אשר היה מסווה לחששות של שני הצדדים למי תהיה הגמוניה באזור. זאת מאחר והמהפכה החומייניסטית באיראן, בעיני עיראק, היוותה סכנה להגמוניה האזורית של עיראק בראשות הבעת' הלאומני. בתום המלחמה, במרס 1989, הציגו שני הצדדים את סיומה כניצחון, אך למעשה היא הסתיימה באותה נקודה שבה היא התחילה ושום מדינה לא זכתה לניצחון צבאי. הסיבה שבחרתי לעסוק בעבודה זו נבעה מהרצון לנתח בצורה מחקרית ולא אמוציונאלית את  הדרכים והאמצעים בהם משתמש השלטון המהפכני באיראן כדי לגייס את החברה לתמיכה במלחמה ולחיזוק מעמדו בעת המלחמה מול עיראק לה משטר יציב וצבא אדיר וחזק. בנוסף, איראן נותרה כמדינה היחידה אשר מעמידה את מדינת ישראל בסכנה קיומית ומוצהרת כמדינת אויב של מדינת ישראל וראוי שנלמד כיצד הפעיל המשטר המהפכני את הכלים העומדים לרשותו כדי לגייס את תמיכת החברה במלחמה  וכיצד התמודד המשטר ברמה הלאומית במלחמה זו. שאלת המחקר בעבודה זו היא כיצד המשטר באיראן, מדינה בשלהי מהפכה, הצליח בגיוס ובתמיכת החברה האיראנית ומוסדותיה במלחמה, ומתוך כך עמידתה לאורך זמן אל מול צבאו האדיר של צדאם חוסיין. תיאור מובהק של נק' ההתחלה החברתית במלחמת איראן עיראק מופנה לייסוד היסטורי סוציאלי של המאבק המהפכני האיראני. המהפכה האסלאמית נוסדה במסלול חברתי כלכלי באיראן של המאה ה-20. זו היתה האחרונה מסדרה של מהפכות פוליטיות בולטות הכוללות גם את המהפכה החוקתית. על מנת לענות על שאלת המחקר עבודה זו תציג ניתוח המדיניות האסטרטגית של המשטר האיראני ותציג את עיקרי התהליכים שיצרה המהפכה האסלאמית באיראן, תהליכים חברתיים ומדיניים מתוך הבנה כי המהפכה והשפעותיה על החברה האיראנית הינם גורם מרכזי בעמידותה של החברה באיראן במלחמה ובהשלכותיה הקשות, ביחסי הפנים וביחסי החוץ, ובנכונותה להקריב חיי אדם רבים.