הרעיון של הפרטת בתי כלא פרטיים מומש לראשונה במאה ה-18 וה-19 באנגליה ובארה"ב בהם נדרש תשלום עבור בתי מעצר מקומיים. מאז דעך הרעיון, כאשר במחצית שנות ה-80 הועלה מחדש בארה"ב וכיום הוא ממשיך ותופס תאוצה בעולם. במרץ 2004 התקבל בכנסת ישראל החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר. חוק זה מוסיף לפקודה היתר "להסתייע בתאגיד שהוא חברה ע"פ חוק החברות ולהתקשר איתו בהסכם הקמה, ניהול והפעלה של בית הסוהר". מטרת החוק להפסיק את מעורבות הממשלה ולהעביר את הסמכות השלטונית של בתי הכלא לידיים פרטיות. בנובמבר
2 005 זכתה במכרז להקמת בית סוהר פרטי חברת "אפריקה ישראל" בבעלותו של איל ההון לב לבייב. על פי המכרז בית הסוהר יוקם כפיילוט לתקופת זיכיון של
5 שנה בעלות כוללת של 1.5 מיליארד ש"ח. ההצעה של הפרטת בתי הכלא שנויה במחלוקת ובמרכזה עומדות ההשלכות שעלולות לנבוע ממהלך שכזה. בהקשר לסוגייה זו בחרתי לחקור את רעיון הפרטת בתי הסוהר לאור הטיעונים הערכיים והמוסריים בעד ונגד ההפרטה בישראל. שאלת המחקר שאני מעלה היא האם ניתן לצפות כי הפרטת בתי הסוהר בישראל תטיב עם החברה? האם ההפרטה תביא תועלת לאזרחים, למדינה ולאסירים או שמא היא תפגע בהם. את שאלה זו אבחן לאור שתי הגישות המרכזיות במדעי המדינה:
הגישה הפונקציונלית תטען כי הפרטת בתי הסוהר תטיב עם החברה שכן הגורם העיקרי להפרטה הינו הצורך בהתייעלות וחסיכת כסף למדינה. שירות בתי הסוהר הוא גוף דיספונקציונאלי, המתוקצב בצורה מספקת אך מתנהל באופן בזבזני ולא יעיל. מעבר לבתי-הסוהר בניהול פרטי יעודד השקעה בתשתיות ובאמצעים טכנולוגיים, יקדם את רווחתם של האסירים, ויעודד תחרות.
הגישה המעמדית תטען כי הפרטת בתי הסוהר עושה עוול לחברה. הפרטה מקדמת אינטרסים של בעלי ההון. המדינה מעבירה את המונופול שלה על הכוח לזכיין פרטי והוא ישתמש במערכת הכליאה להרבות ולמקסם רווחיו. הראשונים להיפגע מההפרטה יהיו האסירים.
בחרתי בנושא זה כיוון שאני חושבת שמדובר בנושא מהותי בעל השלכות משמעותיות לחברה ועל- כן חשוב להכיר את מכלול הטיעונים שבבסיסו טרם מגבשים עמדה מוצקה. בחירתי קשורה גם לכך שנושא מצבם של האסירים הוא נושא שהעסיק אותי בעבר ואשר גיליתי בו התעניינות רבה. בעבודתי איעזר בספרות רלוונטית, מאמרים, כתבי עת, ניתוח תוכן, ואתרי אינטרנט. בעזרת הגישות אחקור את ההשלכות של הפרטת בתי הסוהר ע"פ כל גישה, ולסיכום אבקש להסיק ולהביע את עמדתי לגבי שאלת המחקר.