לפי האמונה הדרוזית, 'דת הייחוד' בעברית, קיימים הדרוזים ודתם מיום בריאת העולם. ההיסטוריה, לעומת זאת, קובעת כי הדת הדרוזית נוסדה בסוף המאה העשירית- תחילת המאה האחת עשרה.
מצב זה הוא בעייתי למחקר והוא מוביל לגישות סותרות, מקורות מועטים וסותרים ומעל לכל לניגוד גמור בין הגישה המסורתית המגולמת באמונה הדרוזית והטוענת כי הדת ואנשיה קיימים מאז ומעולם, ובין הגישה ההיסטורית הקבועה בספרות ההיסטורית וטוענת כי הדת נוסדה במהלך המאה העשירית.
המיעוט הדרוזי במזרח התיכון מרוכז בשלוש מדינות שכנות: סוריה, לבנון וישראל. הדרוזים שוכנים בחבלי ארץ הרריים ומהווים חטיבה דתית-עדתית נפרדת בארצות מושבם.
בסך-הכול מונה העדה הדרוזית פחות ממיליון נפש בעולם כולו .
החברה הדרוזית היא אחת הקבוצות בפסיפס הישראלי. אפשר לראות את הדרוזים בישראל כמיעוט בתוך מיעוט: מיעוט אתני דתי בתוך המיעוט הערבי.
הזהות של בני העדה הדרוזית היא זהות שסועה, שמטלטלת במתח שבין שלושה מעגלי משיכה: הדרוזיות, הערביות והישראליות. הם גם נקרעים בין המסורת הדרוזית- ערבית לבין המתירנות המערבית המתפרצת לחייהם.
במהלך השנים התפתח בקרב העדה הדרוזית ויכוח פנימי בנוגע לזהותם: האם עדתם היא ייחודית או שמא היא קבוצת מיעוט תרבותי במדינה בה הם חיים. מטרת עבודה זו היא לנסות ולשפוך מעט אור על הנושא, לתרום להבנתו, ולבחון את ההיבטים החברתיים של הזהות הדרוזית בישראל.
נערוך סקירה מקיפה על הרקע ההיסטורי והתפתחות העדה הדרוזית, נבחן את עקרונות הדת, נציג את יחסי הדרוזים והדתות השונות ונתמקד בשאלה 'האם הדרוזים הם עדה דתית או לאום בהתהוותו'.
סיכום החברה הישראלית הינה פסיפס מגוון של קבוצות אתניות, לאומיות, תרבותיות ודתיות. במשך שנים הייתה המדיניות מכוונת לבנות כאן כור היתוך וחברה חד גונית. למרות זאת, בשנים האחרונות הסוגיה האתנית- תרבותית התעוררה במלוא חריפותה, ועומדת במרכזו של השיח הציבורי.
אחת הקבוצות בפסיפס הישראלי היא החברה הדרוזית. אפשר לראות את הדרוזים בישראל כמיעוט בתוך מיעוט: מיעוט אתני דתי בתוך המיעוט הערבי אשר בחר או תומרן לבחור בדרך שונה משאר ערביי ישראל בכל הכרוך לצורת מעורבותו בחיי המדינה. מעורבות זו יוצרת זהות מורכבת ומסובכת, שלא נחקרה מספיק, לכן הידע שלנו על אודותיה הוא מועט ביותר.
בעבודה זו השתדלנו להראות את שני הצדדים בתפיסת העולם בנוגע לזהות של בני העדה הדרוזית. הדרוזים בישראל נעים בין שלושה מעגלי משיכה: הדרוזיות, הערביות והישראליות, עליהם הרחבנו בעבודה. וכל דרוזי לוקח את הרגשתו האינדיבידואלית ואיתה הוא משלים, יש דרוזים כמו סמיח אל-קאסם הרואים עצמם כדרוזים- ערבים, כמיעוט עדתי ולא לאומי במדינת ישראל, כלומר הדת היא דרוזית והלאום הוא ערבי או פלשתינאי.
ומן הצד השני, יש דרוזים כמו רפיק חלבי הרואים עצמם כדרוזים- ישראלים, כמיעוט דתי לאומי במדינת ישראל, כלומר הדת היא דרוזית אבל הלאום הוא ישראלי.  מתוך החומרים שבהם עסקנו, למדנו רבות על גלגולי העדה הדרוזית, על האמונה לא ניתן היה ללמוד בהרחבה מעצם היותה אמונה סודית.
אך בהחלט יכולנו לראות כי גם אצל הדרוזים ה"חילוניים" קיימת הערכה רבה וכבוד גדול לדת הדרוזית ולמנהיגיה הרוחניים. ראינו כי קיימת תפיסה בעייתית מעט מצד הדרוזים ביחס המדינה אליהם, דבר אשר מורגש בעיקר אצל צעירי העדה אשר מרגישים מנוצלים בעקבות חובת הגיוס. ושוב, מנגד, קיימים אותם בני העדה שרוכשים הערכה עמוקה למדינה ואף מכונים לעיתים דרושים-ציוניים.
כפי הנראה השאלה "האם הדרוזים הם עדה דתית או לאום בהתהוות", זו שאלה שיש עליה מספר תשובות- תלוי את מי שואלים. מבחינה מחקרית קשה לאמוד כמותית את הנושא, זהו עניין תפיסתי של כל דרוזי בנפרד. תוכן עניינים
מבוא_ 3
פרק א': העדה הדרוזית- רקע_ 4
מוצא הדרוזים: 4
האמונה הדרוזית: 5
גודל האוכלוסייה ופיזורה: 7
ההנהגה הדרוזית: 8
פרק ב': עקרונות הדת_ 10 אמונה מונותיאיסטית: 10 עקרון התקייה: 11
היררכיה דתית: 11
אמונה בגלגול נשמות: 12
אמונה באחרית הימים- יום הדין: 13
הנביאים: 13
חגים ומנהגים: 13
פרק ג': יחסי הדרוזים והדתות השונות_ 15
הדרוזים והמוסלמים: 15
הדרוזים והנוצרים: 15
הדרוזים והיהודים: 16
פרק ד': זהויות אצל הדרוזים_ 17
צמיחת בעיית זהות: 17
ערביי ישראל: 17
הזהות העדתית של הדרוזים בישראל: 18
מדינת ישראל והדרוזים: 20 פרק ה': הויכוח הפנימי בנוגע לזהות_ 24
זהות דרוזית מול זהות ישראלית: 24
מיעוט עדתי ולא לאומי – סמיח אל קאסם:
5 מיעוט דתי לאומי- רפיק חלבי: 27
סיכום_ 30 ביבליוגרפיה_ 31