השפעת אינטרסים של נפט על ההחלטה האמריקאית לצאת למלחמת המפרץ בשנת 1992
קורס:
תוכן העניינים

1 .         מבוא                                                                            עמ'
1
2 .         מושג המלחמה ומניעים למלחמה                                     עמ'
3
3 .         רקע
היסטורי לפלישת עיראק לכווית                               עמ'
6
4 .         השפעת אינטרסים כלכליים על מדיניות החוץ                               והביטחון של ארה"ב                                                      עמ'
8 5.         מחסור הנפט העולמי והשפעתו על ארה"ב                                    עמ' 12
6 .         האיום העיראקי                                                             עמ'
1 6
7.         הקשר בין אינטרסים של נפט                                                      להחלטה האמריקאית לתקוף בעיראק.                             עמ'
1 9
8 .         סיכום ומסקנות                                                             עמ'
2 6
9.         ביבליוגרפיה                                                                  עמ'
2 9
1 0.        נספח א' – ייצור וצריכת נפט של מדינות העולם,
1 950-1984                                                                     עמ'
3 2

1 . מבוא
ארה"ב היא המעצמה הבינלאומית הגדולה ביותר. ככזו, אימצה לעצמה ארה"ב את האחריות לשמש כ'שוטר בינלאומי', לכל הפחות למראית עין. יחד עם זאת, אין לייחס לארה"ב מעמד של 'קדושה בינלאומית' הדואגת תמיד להגן על החלשים. בראש ובראשונה, דואגת ארה"ב לענייניה שלה. סקירה היסטורית קצרה מגלה כי ארה"ב היא פורעת החוק הבינלאומי המשמעותית ביותר והיא אחראית להפרות חוזרות ונשנות של האיסור על שימוש בלתי מוצדק בכוח ועל פלישה לשטחן של מדינות. בחינת מדיניות החוץ של ארה"ב ביחס לעיראק עשויה לעורר תמיהה בקרב ישראלי פשוט, שאינו רואה את הצורך הבוער בשליחת חיילים להילחם על אדמה זרה המרוחקת אלפי קילומטרים משטחה של ארה"ב. נשאלת השאלה: מה הם המניעים למלחמת המפרץ הראשונה? ומהם הגורמים להחלטת ארה"ב לצאת למלחמה בעיראק? מטרתה של עבודה זו היא לבחון את הקשר בין אינטרסים בינלאומיים של נפט להחלטה האמריקאית לתקוף בעיראק. העבודה תנסה להשיב על השאלה, מה היה משקלו של הנפט בהחלטה האמריקאית להתערב בפתרון המשבר באוגוסט 1990, נוכח פלישת עיראק לכווית, ובהחלטה לצאת למלחמה בעיראק בינואר 1991? כחלק מכך, תוצג סקירה כללית של מדיניות החוץ וביטחון של ארה"ב, יבחן המחסור העולמי בנפט והשפעתו על מדיניות חוץ, ויבחן האיום העיראקי ומדיניות הנפט של סדאם כמניעים אפשריים לתקיפה האמריקאית. משוער כי הסיבה האמיתית לבחירה האמריקאית לתקוף אינה האיום בנשק השמדה המוני והפלישה לכווית אלא דווקא השאיפה להשתלט על בארות הנפט בעיראק ולייצב את שוק הנפט העולמי. כלומר, משוער כי הגידול המתמיד בחלקה של עיראק בשוק הנפט העולמי נתפס כאיום על גישתה של ארה"ב למשאב החיוני, הוא הנפט, כאשר, השתלטותה של עיראק על כווית, ועל מקורות הנפט שלה היוותה את הגורם האמיתי ליציאה למלחמה. משוער כי ההתערבות האמריקאית במשבר המפרץ בשנים 1990-1991 היה מיועד להגנה על אינטרסים כלכליים של ארה"ב, ולא להגנה על כווית. בהקשר זה, יש להגדיר את מושג המלחמה כסכסוך מוצהר בין גופים מדיניים מוכרים, ואת מושג המשבר כאירוע קטקליסמי המפריע את מהלך העניינים, או במקרה זה, יחסי החוץ, הרגילים. המחקר יתבצע בהתאם לגישת המחקר הריאליסטית.
גישה זו הוצגה לראשונה על ידי הנס מורגנטאו. על פיה מונחות פעולות יחסי-החוץ של מנהיגים על פי אינטרסים לאומיים צרים. גישה זו נוגדת את עמדותיהם של תומכי הגישה האוטופית-אידיאליסטית, הגורסים כי הבסיס ליחסים בין לאומיים צריך להיות מניעים של טובת הכלל, ובהתאם לכך, יש להוביל לפתרון בדרכי שלום, ובאמצעים של משא-ומתן. על פי הגישה הריאליסטית, מהווה המלחמה פועל יוצא של אי-שלמות האדם, המתבטאת בבחירה במלחמה כאמצעי להגנה על אינטרסים צרים הנתפסים על ידי מנהיגים בטווח הקצר, ובעוורות לטובת הכלל, שהיא בסופו של דבר גם טובתה האמיתית של המדינה. מערך המחקר הוא מערך מחקר איכותי המבוסס על חקר אירועים. בשיטה זו, נעשה שימוש בניתוח של אירועים היסטוריים, פוליטיים ובינלאומיים, לדוגמא, במקרה זה, הפלישה העיראקית לכווית, מתן אולטימאטום על ידי ארה"ב והפלישה האמריקאית לעיראק.  העבודה תתבסס על מקורות אקדמאיים, מחקרים ומאמרים בנושא הנבדק, ובמקורות ראשוניים, למשל, נאום האומה של נשיא ארה"ב מן אותה העת, כעדות מוצהרת לכוונות.