פרשת פולארד כדוגמא למדיניות ישראל כלפי ארה"ב מאת:
ת"ז:
מספר סטודנט:
קורס:
מנחה:
תוכן העניינים
פרק                                                                                                     עמ'
1 . מבוא                                                                                                 1
2 . יחסי פטרון-קליינט                                                                             2
3 . יחסי ארה"ב-ישראל                                                                           5
4 . פרשת פולארד                                                                                                10
4 .1 עובדות הפרשה                                                                                10
4 .2 טיפול ארה"ב בפרשה                                                                                    13
4 .3 הטיפול הישראלי בפרשה                                                                  14
5. תוצאות הפרשה                                                                                 17
6 . המניעים למדיניות ישראל בפרשת פולארד                                           21
7. סיכום ומסקנות                                                                                 26
7. ביבליוגרפיה                                                                                      30
1 . מבוא
ארה"ב היא, כביכול, ידידתה הבינלאומית הגדולה ביותר של מדינת ישראל, והתמיכה האמריקאית בישראל הייתה משמעותית כבר מקום המדינה. מאידך, אין ספק כי מדיניות ארה"ב במזרח התיכון מונעת על ידי אינטרסים אישיים של ארה"ב, ועשויה אף לכלול פעילות שתזיק, בסופו של דבר לישראל. מדיניות החוץ של ישראל כלפי ארה"ב, מצידה, מונעת גם היא על ידי האינטרסים הלאומיים של ישראל, והצורך להגן עליהם. למעשה, ניתן לטעון כי מדיניות ישראל כלפי ארה"ב הייתה מאופיינת בגישה של 'כבדהו וחשדהו', שהוצנעה מאחורי היחס הידידותי בין המדינות, ותוך מודעות תמידית לכוחה של ארה"ב בכפיית עמדותיה על הממשל הישראלי. אחת הפרשות החמורות ביותר ביחסי ארה"ב-ישראל היא פרשת פולארד, ויש לראות אותה כמאירה באופן ברור ביותר את טיב היחסים בין המדינות ואת מדיניות החוץ החששנית של ישראל כלפי ארה"ב. נסיבות הפרשה היו פשוטות לכאורה: במסגרת תפקידו כמנתח-מידע בצי, בעל סיווג בטחוני גבוה הגיע לידי פולארד מידע שלא הועבר לישראל על אף ההסכם הקיים בין ישראל לארה"ב לחלוק מידע מודיעיני סודי שברשותן, ואשר היה לדעתו חיוני להמשך קיומה של מדינת ישראל. פולארד נקלע לקונפליקט מצפוני, כיהודי אמריקאי, ובסופו של דבר, החליט לסייע לישראל. פולארד פעל כמרגל לטובת ישראל, בשנים
1 984-1985 , אולי המרגל המשמעותי ביותר בתולדותיה, ותרומתו לביטחון המדינה בתקופה זו היה משמעותי. למרות זאת, עם גילוי פעילותו על ידי הממשל האמריקאי, ישראל לא רק הפקירה את פולארד לגורלו, אלא הגדילה לעשות וסיפקה את כל הראיות הדרושות להרשעתו. בעבודה זו, תיבדק פרשת פולארד על כל גילגוליה, וייבדק הטיפול הישראלי בפרשה אל מול שלטונות ארה"ב, בניסיון להשיב על השאלה, מה היו מניעה של ישראל בהפקירה את פולארד לגורלו? משוער, כי התנהלות ישראל בפרשה מהווה דוגמא ליחס החששני, או אפילו פחדני, שהוא גורם מאפיין במדיניות ישראל כלפי ארה"ב, וכי המניע היחיד ליחס כלפי פולארד היה חשש לאובדן התמיכה האמריקאית. עוד נטען, כי תוצאותיה של המדיניות בפועל היו הרסניות, וערערו קשות את יחסה של הקהילה היהודית בארה"ב כלפי  ישראל. המחקר יתבצע בשיטת ניתוח תוכן, ובהתאם לגישת קבלת החלטות.