אחריותם של ספקי שירות להוצאת לשון הרע על ידי צד ג' מאת:
קורס:
מנחה:
תוכן העניינים
פרק                                                                                                                 עמ'
1 .         מבוא                                                                                                    1
2 .         רקע
לאחריותם של ספקי שירות להוצאת לשון הרע על ידי צד ג'                2
2 .1        על רשת האינטרנט                                                                                 2
2 .2        על ספקי שירות                                                                                      2
2 .3        על הוצאת לשון הרע                                                                               3
3 .         בעד הטלת אחריות מוסרית על ספקי שירות באינטרנט  למקרים של הוצאת לשון הרע על ידי צד ג'                                              6
4 .         נגד הטלת אחריות מוסרית על ספקי שירות באינטרנט  למקרים של הוצאת לשון הרע על ידי צד ג'                                              13
5.         דיון                                                                                                      18
6 .         סיכום ומסקנות                                                                                     21
7.         ביבליוגרפיה                                                                                          23

1 . מבוא
סוגיית האתיקה בתקשורת נידונה זה מכבר. מקובל כי התקשורת צריכה לפעול מתוך איזון של חובות וזכויות, ואיזון בין זכויות שונות, למשל, איזון בין הזכות לפרטיות, לזכות לדעת, חופש הדיבור וכיוב'. כיום, קיימת דרישה ליישם את עקרונות האתיקה התקשורתיים למדיום התקשורתי חדש, הוא רשת האינטרנט.
עיתונות באינטרנט מהווה מדיום תקשורתי רביעי, בנוסף למדיומים המקובלים של רדיו, טלוויזיה ועיתונות כתובה, ולעומת זאת היא מעלה קשיים מוסריים ייחודיים, בשל אופייה השונה.  רשת האינטרנט, שפרצה לתודעה העולמית באופן גורף רק בשנות ה-90 של המאה ה-20, הפכה בתוך זמן קצר לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום של חלק ניכר מאזרחי העולם. מה שהחל כפרויקט של משרד ההגנה האמריקאי ותפקד בשלביו המוקדמים כרשת  של הצבא האמריקני בלבד, גרר מהפיכה חברתית של ממש. כיום, נגישה הרשת למאות מיליוני משתמשים בעולם כולו, והיא משמשת לאינספור מטרות, החל ממטרות מסחריות "רגילות", דהיינו, שיווק מוצרים באינטרנט, וכלה במטרות תקשורתיות טהורות – לדוגמא, עיתונות מקוונת. מעבר לכך, משמשת הרשת גם כבמה להבעת דעות, והחלפת דעות חופשית – מעין כיכר עיר גלובאלית שבה יכול כל אדם להביע את דעתו בכל נושא, וסביר שימצא לו מי שיקשיב לו, מי שיחלוק עליו, וגם, מי שיחלוק על זכותו להביע את דעותיו. הרשת מנוהלת בעיקרה על ידי שורה של גופים בין-לאומיים.
גופים אלו מורכבים מנציגים מכל העולם בהם אנשי אקדמיה, ממשל, מסחר ואזרחים פרטיים.
בין הבולטים בגופים אלו ניתן למנות את ICANN, שאחראי על הקצאת השמות והכתובות, ISOC, שמרכז את התיאום הבין-לאומי ו־IETF, שהוא הגוף הטכני שקובע את התקנים באינטרנט. בין גופים אלו יש מערכת כפיפויות מורכבת. בפועל, אין פיקוח ממשי על התכנים ברשת. יתרה מזאת, פיקוח שכזה הוא קשה, אם לא בלתי אפשרי. בתוך מסגרת זו פועלים עשרות אלפי ספקי שירות, ואלו פועלים במגוון של מתכונות תפעוליות, היוצרות קושי אפילו בהגדרתם של ספקי שירות באינטרנט. בעבודה זו ידונו המכשולים המוסריים הייחודיים לרשת האינטרנט ותידון שאלת האחריות המוסרית לתוכן ברשת, בפרט, אחריותם של ספקי שירות באינטרנט למקרים של הוצאת לשון הרע על ידי צד ג'. תישאל השאלה: האם ניתן להטיל על ספקי שירות באינטרנט אחריות אתית ומוסרית להוצאת לשון הרע על ידי צד ג'?
שאלה זו תידון לאור תיאוריות מוסריות רלוונטיות.