בעבודה זו ביקשתי לבדוק כיצד תשפיע הטכנולוגיה על המארג החברתי בכלל ועל חיי האנשים בפרט, כלומר כיצד תורמת הטכנולוגיה לנוחות החיים, כיצד היא משנה ומשדרגת אותם. עד כמה ישתנו המעגלים החברתיים כתגובה לטכנולוגיה ולמה שיש לה להציע. במהלך העבודה גיליתי שבעצם הטכנולוגיה עצמה במקרה של הפלה יזומה הייתה כמעט שולית, אכן היו מאז ומתמיד שיטות כאלו ואחרות, שהתפתחו והשתכללו במשך מאות שנים, אולם הענין העיקרי, חלק הארי הוא האופן שבו החברה מתייחסת לעצם הענין ויחסה הוא שיכתיב את קיומה של הטכנולוגיה, את מידת השימוש בה ואת פיתוחה.
לרוב אפשר היה להסיק מה מצב זכויות האדם במדינה מסוימת על פי עמדתה בסוגית ההפלות היזומות, אולם בשנים האחרונות קיים תהליך של רגרסיה במדינות מתקדמות כדוגמת ארה"ב ואנגליה, כאשר הראשונה מבקשת לבטל זכויות שכבר עוגנו בחוק, בגלל תהליך שמרנות תחת שלטון רפובליקני, של ג'ורג' בוש, ניסיון להנחיל מחדש ערכים של משפחה גרעינית קלאסית. ניסיון הנובע אולי כתגובת נגד לעליה בפשיעה, בשימוש בסמים, באלימות ואולי אף כתגובה לאירוע הטרור בבניני התאומים, אירוע שעירער את ההגמוניה, את תחושת הבטחון והעוצמה שלכאורה לא ניתן היה להבקיע.
העובדה שעוברת כחוט השני לאורך העבודה כולה היא היחס הנחות והמפלה כלפי נשים. בכל דת, תקופה, מדינה או חברה נתפסו הנשים כנחותות, לכן החברה הפטריאכלית החליטה עבורן מה טוב בשבילן, כיצד עליהן לנהוג בגופן בכל הדתות ההפלה נתפסה כרעיון שלילי, מול זה מעולם לא ניבחן לעומק מצבה של האישה.
אני אבחן כאן מהי הפלה יזומה, כיצד היא מתבצעת מבחינה רפואית, אבחן את שתי האפשרויות העיקריות לבצע אותה, כירורגית ופרמקולוגית.  כמו כן אתרכז בועדה להפסקת הריון, הגוף הרישמי שיושב בבתי החולים בארץ ובוחן את בקשותיהן של נשים ונערות המבקשות לבצע הפלה.
נקודת הקונפליקט העיקרית היא הזכות לחיים מול הזכות לבחירה חופשית, אני אבחן שאלה זו באמצעות דיון פילוסופי ואביא שנ מקרים לדוגמא של ארגונים, שכל אחד מהם מייצג את אחת הדעות, women on wave  העולמי, המצדד בזכות הבחירה מול אגודת אפרת הישראלי, המצדד בזכות לחיים.
אחד הכלים העיקריים המנהלים ומתווים את חיינו הוא הדת, לכן אבחן את יחסן של שלוש הדתות הגדולות לסוגיה זו כיצד הן מתמודדות עם השינויים הטכנולוגיים, עד כמה הן מאפשרות את כניסתן של טכנולוגיות חדשות ואת פיתוחן בארץ ובעולם.
מול התמונה בישראל אבחן את ההיסטוריה של ההפלות, כיצד הן בוצעו בעבר, ומי היה אחראי עליהן וכן מה מצב התחיקה במדינות שונות, מצב  זכויות הנשים והיחס להפלות. נקודות המבט דרכן אבחן את סוגיית ההפלות יהיו מבוססים על ההיבטים שמנה אינס (Innis,
1 984), הטית תוכן והטיה חברתית. נקודת המוצא העיקרית של עבודה זו היא קריאת מפה פוליטית של היחס להפלות בארץ ובעולם. בחרתי לכלול במבוא את המקרה של הסרט "וירה דרייק" זו בעיני דוגמא מצוינת ונקודת פתיחה הנוגעת בשאלות רבות עליהן אנסה לענות בעבודה זו. הסרט מציג אספקטים רחבים בנוגע לסוגית ההפלה היזומה. הוא נוגע בשיטה הטכנולוגית המסוימת המתאימה לתקופה, כנקודה על ציר הזמן של ההתפתחות הטכנולוגית, הוא מעלה את שאלת זכות הבחירה  החופשית של האישה, הוא מציג יחסי כוחות בין השלטון האוסר על ביצוע ההפלות ובין השוליים ומה שמתרחש בהם. דמותה של וירה בעצמה היא דוגמא לאופן שבו נשים ניהלו בעצמן את מוסד ההפלות, כמו כן אנו נחשפים לשיקולים הכלכליים שהם מניע חשוב מאוד בתעשיית ההפלות היזומות החוקיות והלבית-חוקיות.
"וירה דרייק" סרטו של מייק לי, "וירה דרייק", מגולל את סיפורה של אשה אנגליה שחיה באמצע שנות החמישים של המאה העשרים. זהו סיפור מאופק, המספק מעט מאוד דרמות רגשיות גדולות, למרות שהוא עוסק במה שניתן להגדיר כתכנים קשים למדי. וירה היא דמות נוצרית טובת לב, שכל מבוקשה הוא לראות את בעלה ושני ילדיה חיים בטוב, ולסייע לכל מי שרק תוכל. היא ללא ספק דמות נוצרית שמעניקה לאחרים, עוזרת לזולת, מפזרת חיוכים טובים לכל עבר, ורוחה לא נופלת למרות כל הקשיים וחיי הצימצום שעליה לחיות, תוך שהיא מנקה את בתיהם של עשירי הארץ. בין שאר המעשים הטובים שהיא עושה, מעבר להכנת תה לקשישים ואנשים עריריים, היא מסייעת לנערות ש"נקלעו לצרה" ושידן אינה משגת, לבצע הפלה מלאכותית. אבקש להביא מדבריה של נורית הדרי במאמר שפרסמה אודות הסרט (הדרי, 2005), היא מעלה נקודה חשובה שהיא אולי הקונפליקט המרכזי בסרט, הקושי להסביר את מעשיה של האשה שנעשים ל"שם שמיים", היא אינה רודפת בצע, ולכן אנו מתקשים לשפוט את מעשיה על פי הפרמטרים המקובלים.  היא עוזרת לנשים בצרה, לא תמורת תשלום או רווח לעצמה, אלא רק כדי למנוע מהעוברים חיים קשים, לו היתה לוקחת כסף, אפשר היה לזעוק את זעקת "רצח העוברים", אלא שנושא זה יורד מהפרק ובעצם הדיון מוסת לעבר הנושא הקשה יותר זכותה של האשה על גופה, על עתידה, על חייה: "זכותו של אדם לעשות את המרד הפרטי שלו בתנאי החיים שלו ולסרב להוריש אותם הלאה".
את המסר של הסרט שם מייק לי דווקא בפיה של דמות גברית, הסובלת מתסמונת פוסט-טראומתית בעקבות מלחמת העולם השניה, חתנה של וירה דרייק, "אם אי אפשר להאכיל ילדים, אי אפשר לאהוב אותם", ובכך אולי מסתכם הבדל משמעותי בין שתי הגישות בנושא הפלה יזומה, הזכות לחיים, כלשהם, קשים, טובים אולי, חיי עוני, חיי מצוקה ומולם זכות הבחירה של החיים עצמם, הזכות לבחור אלו חיים טובים יותר, הזכות להחליט שיש חיים שאסור לחיות אותם.
הסרט מתאר שתי מגבלות קשות שעומדות בפניהן של נשים אשר נכנסו להריון, אך אינן מעונינות להמשיך בו, מגבלה אחת היא הצורך לגייס היסטוריה רפואית קשה, למשל שיגעון במשפחה. נושא נוסף שעולה בחריפות רבה הוא הפער בין המעמדות: העשירים השתמשו בשירותי בתי החולים לעומת העניות שנזקקו לשירותיהן של נשים כדוגמת וירה דרייק.
בהמשך אבחן את התפתחות חופש הבחירה שעומד בפני נשים בחלק ממדינות העולם, משום שעדיין קיימות מדינות, גם כיום, במאה ה-21, בהן לא קיימת זכות בחירה בנושא ההפלות, ולכן לא קיימים האמצעים, ההולמים לביצוע הפלה יזומה. במדינות כאלו, כגון מדינות דרום אמריקה, לא קיימת גם מערכת מחתרתית הולמת, כפי שמוצגת בסרט, מעין מערכת לעשירים בלבד. ניתן יהיה לראות לאורך הדרך שהקשר בין התמיכה בזכות הבחירה ובין ההתפתחות הטכנולוגית הדוק ואמיץ, כאשר  זהו כמעט התנאי ההכרחי להקצאת משאבים לפיתוח טכנולוגיות והנגשתן לאוכלוסיה הזקוקה לה.
ראשי פרקים
1 .      מבוא
2.      "וירה דרייק"
3 .      מהי הפלה יזומה- רקע רפואי –       הפסקת הריון כירורגית –       הפסקת הריון תרופתית –       ועדה להפסקת הריון
4 .      היסטוריה רפואית של הפלות ומיפוי המצב בעולם –        יחס להפלות בעולם הקדום –        מצב ההפלות בעולם כיום 5.      הזכות לחיים מול הזכות לבחור –     ספינת ההפלות –     אגודת אפרת 5. הפלות בראיה נשית, הפלות בראיה פמיניסטית
6 . הפלות בעיני הדת והיבט משפטי –       המשפט העברי –       החברה בדואית 7. טכנולוגיה, שפה ותקשורת –     יתרונות וחסרונות 9. סיכום
1 0. רשימה ביבליוגרפית