תוכן עניינים
1) מבוא – עמודים 2-3.
2) פרק א' – הדירקטוריון והדירקטורים – כללי – עמודים 3-6.
3) פרק ב' – בחינת החוקתיות של החוקים הפוגעים בחופש     העיסוק – עמודים 6-8.
4) פרק ג' – המסגרת הנורמטיבית – עמודים 9-22.
    א) בחינת סעיפים 226, 232 לחוק – עמודים 9-16.
    ב) מגבלת חמש השנים – כלל ברזל?! – עמודים
1 6-22.
5) פרק ד' – משפט משווה – אנגליה וארה"ב – עמודים 22-24.
6) פרק ה' – דיון ומסקנות – עמודים
5 -30.
7) סיכום – עמוד 31.
8 ) ביבליוגרפיה – עמודים 32-34.
מבוא
   מתוך דבריו של כבוד השופט זכריה כספי בפרשת טולדנו:
"…יידע כל דירקטור, כי יכול הוא לכהן כך, רק אם ניחן בכישורים המתאימים. כהונתו איננה פרס בעבור שירותים שניתנו בעבר, איננה גמול על נאמנות למאן-דהוא או היכרות עמו ואף איננה לצורך התנסות בתחום חדש או זר לו. וגם זאת עליו לדעת – אם יחטא באלה וכיוצא בזה יפעל בדרך שלא היה פועל דירקטור סביר, הוא עלול לתת את הדין בגין תקלות שיגרום או קלקלות שייטול בהן חלק. הוא עלול, כדי להגן על הציבור מפניו, גם להיפסל מכהונה בעתיד, כפי שקובע החוק…".
   בשנת 1982 פנה שר המשפטים דאז, משה ניסים, לפרופ' אוריאל פרוקצ'ה, בבקשה להכין טיוטה לחוק חברות חדש לישראל, אשר שימשה כבסיס לפעילות ועדה מיוחדת. לאחר יותר מעשור של הכנה, הוגשה ההצעה ב – 1994.
לאחר אינספור שינויים ביחס להצעה זו, נתקבל חוק החברות, התשנ"ט – 1999
(להלן:"החוק"). חוק זה בא להאחיד את דיני החברות אשר היו קיימים לפני חקיקת חוק זה, אולם לא ביטל לחלוטין את המסגרת הנורמטיבית שקדמה לחוק, הלא היא פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983 (להלן:"הפקודה").
   במסגרת עבודה זו החלטתי לחקור את הסעיפים בחוק המתייחסים לתפקיד הדירקטור, ובמיוחד בכל הנוגע לתנאי המינוי ותנאי ההדחה של הדירקטור מתפקידו, בין אם היה דירקטור רגיל ובין אם היה דירקטור חיצוני.
   שאלת המחקר שלי הנה "האם הרחבת תנאי ההדחה של דירקטור מתפקידו עקב הרשעה פלילית הנה מספקת?"    השערת המחקר שלי הנה, כי הרחבת תנאי ההדחה של הדירקטור מתפקידו עקב הרשעה פלילית הנה מגמה ראויה, אשר ראוי שתורחב בדרך של ביטול ההסמכה של ביהמ"ש "להכשיר" מועמדים וביטול אפשרות קיצור תקופת הפסילה. זאת, כחלק מהאיזון הראוי בין חופש הפעולה היחסית גדול אשר ראוי כי יינתן לדירקטורים לבין חובותיו הבסיסיות כלפי הציבור וכלפי החברה.
   למען הסדר הטוב אחלק את עבודתי למספר פרקים.
בפרק הראשון אפרט את סמכויות הדירקטוריון והדירקטורים בחברה.
בפרק השני יוצג רקע תיאורטי, וזאת במישור החוקתי, בו ייבחנו מבחני הפגיעה בחופש העיסוק, וזאת כהכנה לפרק השלישי, בו תוצג המסגרת הנורמטיבית שבהגבלות החלות על כהונת דירקטורים ו/או על מינויים, לאור ההרשעה הפלילית. פרק זה יחולק למספר פרקי משנה.
בפרק הרביעי ייבחן נושא דומה במשפט משווה, קרי במשפטה של ארה"ב ואנגליה.
הפרק החמישי הנו פרק הדיון והמסקנות, ובו אוכיח את השערת המחקר שלי, כפי שהוצגה לעיל.
בפרק האחרון אסכם את העבודה.