תוכן עניינים
1) מבוא – עמוד 2.
2) פרק א' – הרישום וההכרה המהותית – עמודים 3-12.
3) פרק ב' – אפשרות ההכרה המהותית בזוג חד מיני כזוג נשוי – עמודים 12-18.
4) פרק ג' – השלכות ההכרה בזוג חד מיני כזוג נשוי – עמודים 19-26.
א) סמכות השפיטה – עמודים 18-19.
ב) הדין הנוהג – עמודים 19-22.
ג) הצעות לקביעת סטטוס משפטי לזוגות חד מיניים – עמודים 22-23.
ד) מבט השוואתי – עמודים 24-26.
5) פרק הסיכום והמסקנות – עמודים 27-30.
6) ביבליוגרפיה – עמודים 31-33.
מבוא
נושא הדת והמדינה הנו אחת הבעיות המרכזיות הקיימות במדינת ישראל, אם לא המרכזית ביותר. העם בישראל מפולג בנושאים רבים, ונושא הנישואין האזרחיים הנו אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת.
הכנסת קבעה, כי נישואין של יהודים יערכו בישראל לפי דין תורה. יחד עם זאת, נוצרו עם השנים חריגים, אשר אפשרו לפחות רישום של אנשים שלא התחתנו עפ"י דין תורה ו/או שאינם יכולים להתחתן עפ"י דין תורה. כמעט תמיד מדובר באנשים שהתחתנו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל, במקום שבו מוכרים הנישואין האזרחיים.
הרישום במרשם האוכלוסין הפך להיות המכשיר העיקרי להכרה החברתית באלו שלא התחתנו עפ"י דין תורה כנשואים, גם אם מבחינה משפטית לא הוכרו רוב הזוגות הללו כזוגות נשואים וגם אם ביהמ"ש, לדורותיו, טוען כי אין ברישום בכדי להוכיח דבר.
לפיכך, עניין אותי לבחון את נושא הרישום וההכרה בנוגע לנישואין בין שני בני זוג מאותו מין.
לשם כך, אעלה במהלך העבודה שתי שאלות מרכזיות בהקשר לנישואין שכאלה. האחת, האם יש להסתפק ברישומם של בני הזוג הללו? תשובתי תהא כי הרישום, הלכה למעשה, מהווה הכרה (גם אם הדבר לא נאמר במפורש) בזוג כזוג נשוי. לפיכך, רישום בלבד הנו בעייתי מכיוון שאז למעשה פקיד במשרד הפנים קובע גורלות במדינת ישראל, ולא לכך התכוון המחוקק.
בהינתן ההנחה כי אין להסתפק ברישום בלבד, הרי שיש צורך קודם כל בהכרה מהותית, ולא פרוצדוראלית (לכאורה) בבני הזוג הללו כזוג נשוי. אם כך, השאלה השנייה הינה האם יש להכיר בנישואין חד מיניים שנערכו בחו"ל? תשובתי תהא, כי ניתן להכיר בהם, ולו חלקית, כזוג נשוי, ורק בהינתן הכרה שכזו לרשום אותם כנשואים.
זאת, ע"י הכרה בזוג כידועים בציבור או שילובם במסגרת חוק ברית הזוגיות הנדון בשנים האחרונות בכנסת.
למען הבהרת טיעוניי חילקתי את העבודה למספר פרקים.
האחד, בו אדון בנושא הרישום ובהבדלים בין הרישום ובין ההכרה המהותית.
השני, בו אדון בשאלת אפשרות ההכרה המהותית בנישואין חד מיניים שנערכו בחו"ל.
השלישי, ובהנחה שתימצא הדרך להכרה מהותית כאמור לעיל, בו אדון בשאלת השלכות ההכרה בנישואין חד מיניים מבחינת הערכאה המוסמכת ומבחינת הדין החל במקרה של סכסוכים בין שני הזוג מאותו מין ובסוגיות משפטיות נוספות.
בפרק האחרון אסכם את העבודה ואציג את מסקנותיי, כפי שהוצגו לעיל.