תולדות המחקר הארכיאולוגי במערכת "פיר וורן" כיצד החפירות הארכיאולוגיות לתקופותיהם תרמו להבנת מבנה המערכת, והגישות השונות מאז גילויו.
-עבודה סמינריונית- צ'ארלס וורן   מבוא: 3
מעין הגיחון 6
תעלת השילוח (תעלה II) 6
נקבת חזקיהו 7
מערכת פיר וורן 7
גילוי הפיר ע"י צ'ארלס וורן – 1867. 8
הקרן לחקירת ארץ ישראל – PEF.. 8
צ'ארלס וורן האיש- ביוגרפיה. 9
ראשית דרכו: 9
שירותו הצבאי 9
השליחות לארץ ישראל. 9
בין 1870 ל-1888. 10 המשלחת של צ'ארלס וורן ופעילותה בארץ: 11
תיאור הכניסה דרך מעיין הגיחון וגילוי הפיר ע"י צ'ארלס וורן. 13
ההנחות לגבי אופי המערכת בעקבות התגליות של וורן 15
אופן השימוש במערכת ע"פ וורן 15
זמן חציבת המערכת ע"פ וורן 16
זיהוי המערכת עם ה"צינור המקראי". 16
משלחת פארקר ותיאורי ונסאן 17
משלחת פארקר בארץ, והאב ונסאן. 17
מונטגיו פארקר, ואלטר יובליוס והקמת המשלחת: 17
תחילת החפירות: 17
החשדות והצטרפות ונסאן: 18
החפירה בפיר וורן, התגליות ותיאורי ונסאן. 19
ההנחות לגבי אופי המערכת בעקבות התגליות. 20 אופן השימוש במערכת. 20 תיארוך המערכת ואופן חציבתה: 20 לשאלת הצינור: 20 החפירות של יגאל שילה – 1978. 21
תיאור עבודת המשלחת. 21
המחקר של פרופ' דן גיל. 23
ההנחות החדשות אחרי חפירת שילה. 24
אופן השימוש במערכת. 24
הגישה לגבי זמן חציבתה:
5 לשאלת הצינור:
5 החפירות החדשות של רייך ושוקרון 26
התגליות החדשות של רייך ושוקרון 26
גילוי הביצורים ו"מגדל המעיין". 26
גילוי הבריכה: 27
גילוי המשך למערה האופקית וחיבורה לבריכה החצובה. 27
התיאוריה החדשה של רייך ושוקרון: 28
אופן השימוש במערכת ע"פ התיאוריה של רייך ושוקרון: 29
זמן חציבת המערכת. 29
לשאלת הצינור. 30 כמה שאלות קשות שלא נפתרו בגישת רייך ושוקרון: 31
דעתם של צבי אבלס, ואשר ארביט. 32
דעתו של אברהם פאוסט. 35
תגובתם של רייך ושוקרון לטענות שונות. 36
הצעה להבנת תיאורית שני השלבים באופן אחר. 37
סיכום. 39
שאלת הצינור. 40 ביבליוגרפיה. 41
מבוא:
תחילתה של ירושלים כעיר, היא בתקופה הכנענית. תקופת העיור השנייה הגדולה בארץ. המאה הי"ח לפנה"ס – תקופת הברונזה התיכונה ב'. אמנם נמצאו באזור ירושלים שרידים וממצאים ארכיאולוגיים קדומים יותר, אך הממצאים הרציניים המעידים על התיישבות עירונית, הם מתקופת הברונזה התיכונה ב'. הכנענים מתיישבים על הגבעה "המזרחית" (מה שנקרא לאחר זמן "יבוס" ואחר כך "עיר דוד") ושולטים בה. קרבת מעין הגיחון הנמצא בשיפוליה המזרחיים של הגבעה היה גורם חשוב ליצירת יכולת חיים ואפשרות לגידולים חקלאיים. ביצורי העיר שנחשפו מתקופה זו הם מרשימים בגודלם ומעידים על ירושלים כעיר חזקה ומבוצרת היטב. לצד מעין הגיחון שנמצא בנחל קדרון העובר ממזרח לגבעת עיר דוד מצויה מערכת פיר וורן. מערכת מנהרות ותעלות מתוחכמת הקשורה למעיין הגיחון.  פיר וורן זהו מפעל המים הקדום של ירושלים, שנתגלה לראשונה על-ידי צ'ארלס וורן בשנת 1867 ונקרא על שמו. את ממצאיו וסיפור חפירותיו הוציא וורן בספר The Survey of Western Palestine יחד עם קלאוד קונדר. מפעל המים נוקה בשנים 1911-1909 על-ידי משלחת, בראשותו של מונטגיו פארקר,  המשלחת עסקה בחיפוש אחר אוצרות בית-המקדש. האב ונסאן, מגדולי חוקרי ירושלים, חבר למשלחת פארקר ותיעד את  התגליות בספרו Underground Jerusalem. ונסאן אף נתן מספרים לכל חלק מחלקי המערכת, וסימוניו משמשים עד היום. הפיר חזר ונתמלא מחדש בשפכי-עפר בשנים שלאחר תום חפירותיו של פארקר. בחפירות שנערכו בעיר דוד בשנים 1985-1978 בהנהלתו של פרופ' יגאל שילה, נוקה פיר וורן מחדש והמחקר סביב מערכת המים התחדש והתפתח, לאחר חפירותיו אף נעשה מחקר גיאולוגי מקיף ע"י פרופ' דן גיל מאונ' חיפה. החפירה האחרונה שנעשתה במקום היא חפירתם של רוני רייך ואלי שוקרון שהחלה בשנת 1995. בחפירתם גילו ממצאים שגרמו לרוב החוקרים לשנות את התפיסה שהייתה לגבי מערכת המים קודם לכן. לאור התפתחות המחקר- לאורך התקופות גם סביב פיר וורן עצמו, וגם בעניינים שאינם קשורים באופן ישיר למערכת המים בירושלים, הועלו השערות ותיאוריות שונות. השאלות שעמדו לנגד החוקרים מיום גילויו של הפיר הן השאלות שעולות ונידונות גם היום, וביתר שאת. השאלות המרכזיות שבהם דנים במחקר על פיר וורן: מה היה תפקידו של הפיר ובאיזה אופן השתמשו בו?
מתי נבנתה/ נוצרה/ נחצבה מערכת המים ובאיזה אופן?
האם כל המערכת נבנתה באותו הזמן, או שמא יש כאן בנייה בשלבים / בתקופות שונות?
האם ניתן לזהות את המערכת עם ה"צינור" המקראי המופיע בספר שמואל?
שאלות אלו יידונו במהלך העבודה, תוך הצגת הגישות השונות שהועלו במהלך ההיסטוריה המחקרית של מערכת המים. ננסה להבין את מה השפיע על שינויים בגישה כלפי מערכת המים, וכיצד כל חפירה הוסיפה נתונים חדשים שמלמדים אותנו על המערכת הקדומה. נציג כאן יתרונות וחסרונות הקיימים בגישות השונות ועל מה מתווכחים החוקרים.   העבודה בנויה בסדר כרונולוגי ע"פ סדר החפירות שהתבצעו במקום לאורך ההיסטוריה. וורן, פארקר-ונסאן, שילה, רייך ושוקרון.  לכל חפירה יוחד פרק משלה. וכל פרק מחולק לפרקי משנה העוסקים בצורת החפירה עצמה (מאיזה כיוון, מטרת החפירה, אופן החפירה וקשיים שנוצרו), בתגליות החדשות שנתגלו בחפירה, והצגת התמונה שהתקבלה ע"י החוקרים בעקבות התגליות שבחפירה זו – תוך התייחסות לשאלות שהוצגו לעיל. נבין כיצד השפיעו התגליות החדשות על התמונה שנתקבלה, ונציג גישות השוללות תיאוריות שנתקבלו.
בפרק המתייחס לחפירות של צ'ארלס וורן, יוחד פרק משנה ל "קרן לחקירת ארץ ישראל" – PEF, וכן פרק העוסק בביוגרפיה של וורן וסיפור חייו. ראיתי לנכון לצרף פרקים אלו כחלק בלתי נפרד מהעבודה, לצורך הבנת המקור והרקע
להתעניינות בחפירות בארץ ובירושלים בכלל, חפירות ויוזמה שהובילו לגילוי מערכת המים החשובה. כמו כן רציתי לתת תמונה לגבי אופיו של המגלה הראשון של פיר וורן ומניעיו הטהורים למען המחקר והמדע. במקביל,  בפרק המיוחד לחפירות פארקר יוחס פרק העוסק באופן מורחב במטרת החפירות הבזויה לצד תוצאותיה החשובות.
בסיכום העבודה ננסה לראות  האם קיימים דברים היכולים להשלים פרטים חסרים, ואם ניתן להציע גישה שתתמודד עם שאלות קיימות שהצגנו. בעמוד הבא מוצגים שני איורים, עם עיקרי חלקי מערכת פיר וורן. מפות אלו נועדו לצורך הבנת המבנה הפיזי והגיאוגרפי של איזור הפיר. כל חלק מהמערכת מסומן בשני האיורים ע"י מספר או אות, איור מס' 1 הוא תכנית של איזור מערכת פיר וורן במבט על, איור מס' 2 הוא חתך. באותיות ובמספרים שיוצגו כאן, יוזכרו חלקי המערכת בגוף העבודה, בתוך סוגרים עגולות, לדוג' פיר וורן יסומן כך- (ה). מפות שונות שורטטו עם כל מחקר חדש שנעשה סביב מערכת המים. בעבודתנו נשתמש בשתי המפות הבאות (עיבוד ע"פ דן גיל ועדכונים ע"פ רייך ושוקרון):