אפקט ההטרמה ע"י חזרה והשפעתו על זיהוי פרצופים מוכרים ולא מוכרים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 6543
מספר מקורות 18

תקציר העבודה

נושא העבודה : אפקט ההטרמה ע"י חזרה והשפעתו על זיהוי פרצופים מוכרים ולא מוכרים ציון העבודה : 95
כותבת העבודה : בעלת תואר ראשון BA במדעי החברה : פסיכולוגיה וניהול מהאוניברסיטה הפתוחה.
מילות מפתח : פרצופים, הטרמה, FRU , גושן, ניסוי, אמפירי, מודל, זיהוי, קוגניטיבי נכתבה במסגרת קורס :
פסיכולוגיה קוגניטיבית מס' עמודים :  22
מס' מקורות :  18
שנת פרסום : 2008
תוכן עניינים
  תקציר    מבוא     שיטה     ממצאים   דיון ומסקנות   ביבליוגרפיה תקציר מטרת המחקר הייתה לבדוק אם קיימת הטרמה ע"י חזרה לפרצופים לא מוכרים. השערת המחקר מתבססת על מחקרם של גושן-גוטשטיין וגאנל (2000) ועל אפקט ההטרמה ע"י חזרה. במסגרת זו, נשחזר את הניסוי המקורי של גושן וגאנל (Goshen-Gottstein & Ganel, 2000) מתוך שאיפה למצוא אפקט של הטרמה ע"י חזרה לפרצופים לא מוכרים. השינוי שנערוך בניסוי המקורי הינו שינוי של זוויות המבט של הפרצופים, כאשר חשיבות הדבר באה לידי ביטוי בכך שזה יהווה תמיכה נוספת לקיום אפקט הטרמה ע"י חזרה, לקידום מחקרי המשך עתידיים, למציאת כיווני מחקר נוספים בתחום ולהוספת מניפולציות נוספות היכולות להראות קיום של אפקט הטרמה ע"י חזרה לפרצופים לא מוכרים.
בניסוי שערכנו השתתפו 37
סטודנטים. הפרצופים של הגברים הוצגו חלקם עם שיער קצר וחלקם עם שיער ארוך. כמו כן, הפרצופים של הנשים הוצגו חלקן עם שיער קצר וחלקן עם שיער ארוך. התפעול נערך כך על מנת לאזן את השפעת היוריסטיקת השיער, לפיה השיפוט הנדרש להבחנה בין גבר או אשה נעשה לפי סגנון השיער ולא לפי תווי הפנים.
עבודה זו מתבססת על מודלים בתפיסה וזיהוי פרצופים בבני אדם (Goshen-Gottstein & Ganel, 2000 ; Bruce & Young, 1986 ) ועל אפקט ההטרמה ע"י חזרה (RP – Repetition Priming) . אפקט ההטרמה ע"י חזרה (RP) הוא אפקט שמתקבל כאשר הצגת גירוי קודם לכן מסייעת לעיבוד של הגירוי הבא מאוחר יותר כאשר הגירוי המאוחר יזכה לתגובה מהירה יותר ולזיהוי מהיר יותר. אפקט זה הודגם באמצעות טווח גירויים רחב ביניהם מילים (Jacoby & Dallas, 1981 ) צמדי מילים (Goshen-Gottstein & Moscovitch, 1995a,
1 995b; Graf &Schacter, 1985; Reingold & Goshen Gottstein, 1996)  ציורי קוים (Schacter, Cooper, & Delaney,
1 990) ובפרצופים מוכרים (Bruce, Burton, Carson, Hanna, & Mason, 1994),  תוך שימוש בשיפוטים לגבי מהירות זיהוי מוכרות הפנים (Bruce & Valentine, 1985; A. W. Ellis, Young, & Flude, 1990) ולגבי מהירות זיהוי השם של הפנים (A. W. Ellis et al., 1990) .