דפוסי ההתקשרות והתמודדות עם מצבי הלחץ
| מוסד לימוד | אוניברסיטת אריאל בשומרון |
| סוג העבודה | עבודת סמינריון |
| מקצוע | פסיכולוגיה |
| מילות מפתח | השפעות של דפוסי התקשרות על התמודדות, מצבי לחץ, תיאוריית ההתקשרות |
| שנת הגשה | 2008 |
| מספר מילים | 7418 |
| מספר מקורות | 36 |
תקציר העבודה
עבודת סמינריון בנושא דפוסי ההתקשרות והתמודדות עם מצבי הלחץ = ת.עניינים
מבוא 1
פרק 1. רקע תיאורטי 2
1 .2 דפוסי התקשרות והתמודדות עם מצבי לחץ. 6
2 .3 קשב וגורמי הסחה. 10
2 .4 התקשרות ושמירה על הקשב. 11
2 .5 רציונל המחקר. 12
פרק 2. שיטה 14
2 .1 אוכלוסייה. 14
2 .2 כלים. 14
2 .3 הליך. 16
פרק 3. ממצאים 17
פרק 4. דיון 20 סיכום 23
ביבליוגרפיה 24
מבוא
תיאוריות פסיכולוגיות רבות מנסות להסביר באופנים שונים את הגורמים והסיבות להתנהגויות של בני אדם. ישנן תיאוריות הגורסות כי מדובר בהשפעה של למידה וחיקוי, יש התומכות באלמנטים פסיכואנליטיים, קוגנטיביים או מולדים. כל תיאוריה מבקשת לשייך את ההשפעה של גורם זה או אחר על אישיותו של הפרט בהווה. אחת התיאוריות המוכרות והפופולאריות ביותר היא תיאוריות ההתקשרות של בולבי (Bowlby, 1969). תיאוריה זו גורסת כי הצורך בקרבה ובמגע עם הדמות המטפלת הוא צורך ראשוני ובסיסי בעל קיום עצמאי, ללא קשר למילוי צרכים אחרים. הצורך בקרבה לדמות המטפלת מתפתח בשנה הראשונה בחיים, אך מתעצם בשנה השנייה והשלישית. מלווה למעשה את בני האדם לאורך חייהם, אם כי בעוצמות פחותות.
על פי התיאוריה הנ"ל ההשפעה של סגנון ההתקשרות בילדות עשויה להימשך אל תוך הבגרות ולהשפיע על תפיסת האדם את עצמו ואת זולתו. ההנחה היא כי האדם מבסס את אושיות נפשו בשנים הראשונות לחייו ומעתיק את המודלים שהוא למד ממטפליו לחייו מחוץ למעגל המשפחתי. הספרות המחקרית מצביעה כי סגנון ההתקשרות ניתן לזיהוי גם בגיל מבוגר ועשוי להשפיע על התנהגותו של הפרט. בעבודה זו נבקש לבחון את האופן שבו סגנון ההתקשרות עשוי להשפיע על מידת ההתמודדות במצבי לחץ בחייו של המבוגר השערת המחקר המרכזית מניחה כי קיים קשר בין סגנון ההתקשרות לבין התמודדות הפרט במצבי לחץ. היינו, באמצעות זיהוי של סגנון ההתקשרות ניתן להצביע על התמודדות שונה במצבי לחץ אשר תבוא לידי ביטוי באופן שבו הפרט מתמודד עם מחשבות מתערבות המשפיע על איכות ביצוע המשימה.
