החזקת סמים  –  תרגיל במשפטים החזקה, זהו מונח מפתח בשיטת המשפט הישראלי, המופיע בחלק ניכר מענפי המשפט. בחינת לשון החוק למונח החזקה בתחום המשפט הפלילי, מחלקת ההגדרה לשני חלקים ביחס לאלמנט השליטה: שליטה (החזקה פיסית ממשית), שבה הכוונה ביכולת אדם לשלוט בחפץ בכל מקום שהוא, והעדר שליטה (החזקה מיוחסת – קונסטרוקטיבית), שמתבטא בהסכמה וידיעה בהחזקתם של אחרים. המונח שליטה, כמו כל עבירה פלילית, בנוי משני יסודות: היסוד העובדתי – הפיסי מורכב מהמעשה או המרכיב ההתנהגותי, כלומר, מידת הזיקה הפיסית לחפץ. יסוד זה מאפיין השליטה בכך שאדם הוא בעל יכולת להגיע לעשייה פיסית בחפץ. לכאורה, חפץ נמצא בשליטתו של אדם, כאשר החפץ נמצא בידיו. בפירוש רחב של המושג נפסק כי שליטה אינה מוגבלת לקרבה פיסית בלבד, ויתכן שליטה בכל מקום שהוא, ללא קשר למרחק הפיסי. ביסוד תפיסת השליטה עומדת היכולת העשייה הפיסית בחפץ. התנאי לשליטה הוא בבלעדיות, כלומר, אדם שולט בחפץ כאשר זיקתו אליו היא מיוחדת ונבדלת משל אחרים. תנאי זה של בלעדיות מתמלא גם כאשר מספר אנשים שולטים בחפץ, –