תקשורת המונים סיכום למבחן יחידה 1 – תקשורת תקשורת בין-אישית ותקשורת המונים אסכולת התהליך מודלים תהליכים מעונינים בתהליך החברתי של שיגור מסרים וקליטתם. במודלים אלו עומדת התפיסה של תקשורת כתהליך של השפעה על מחשבתו והתנהגותו של קולט המסר. השאלות המרכזיות שעולות מתייחסות לגורמים המסייעים להשגת השפעה – בחירה מוצלחת של ערוץ תקשורת, דיוק ויעילות בהעברת המסר.ולגורמים אשר עשויים למנוע השפעה, לצמצמה או לשבשה – הפרעות בתקשורת. באסכולת התהליך יש מודלים לינאריים (קווים), ומודלים מעגליים.
מודל ליניארי – המוען נתפס כשולט בתהליך התקשורת, אינו עוסק במשוב הנמען. ההתייחסות לנמען כאל קהל הומוגני. המסר נתפס אחיד. מודל זה הוא תשובה לטענות לפיהן ניתן לערוך באמצעות תקשורת ההמונים מניפולציה בידע, עמדות, התנהגויות ורגשות של אנשים – מיוחס לתיאורית ההשפעות החזקות.
מודל לאסוול  מי               אומר  מה          באיזה ערוץ          למי               באיזו השפעה מוען            מסר                  אמצעי                נמען               אפקט מוען – יוזם הפעולה.   מסר – הדברים שהמוען מבקש להעביר.  אמצעי או ערוץ – אמצעי התקשורת המדיום שדרכו מעביר המוען את מסריו.   נמען – הפרט אליו מכוונת פעולת התקשורת.   השפעה – השינוי המתחולל בנמענים כתוצאה מקבלת המסר. מידת ההשפעה שהושגה נבחנת במסגרת המודל באמצעות השוואה בין כוונת המוען, ההשפעה שרצה להשיג, ותגובת המוען. דוגמא: הופעת אור ירוק ברמזור מי- הרמזור.  אומר מה- הופעת האור הירוק מסמל שניתן לנסוע/לעבור.   באיזה ערוץ – המדיה זהו מבנה הרמזור, שדרכו הוא מעביר מסר.  למי- מסמל לנהג/הולך רגל.  השפעה-  ההולך רגל/ הנהג מקבל את המסר ויודע שהוא צריך לנסוע לעבור, נוצר שינוי ההולך רגל/ הנהג עובר ממצב אחד למצב אחר בהשפעת הרמזור. מודל שאנון וריבר מבחין בין מצבי צבירה שונים של המסר: ראשיתו במחשבה/ ברעיון שנולד בראשו של המוען. אותו הוא צריך לתרגם או לקודד לסימנים ואותות, שניתן לשדרם באמצעות משדר (מלים הנהגות בקול). הנמען צריך לבצע פעולה סימטרית – לקלוט את האותות בעזרת מקלט, ולפענחם – לתרגמם בחזרה למסר.  מרכיב הרעש – הפער בין מה ששיגר המוען לבין מה שקלט הנמען. רעש הוא כל גורם שעלול לשבש  העברה תקינה של האותות מהמשדר למקלט. קו טלפון משובש, טעויות דפוס וכו'. קליטת המסר נחשב למרכיב פסיבי. הפער בין המשודר לנקלט הוא הליקויים בתקשורת.
דוגמא: העברת מסמך בפקס – המסר מתחיל במחשבה של המוען, המוען רוצה להעביר מסר, הוא מתרגם את המסר למסמך, ומשדר אותו לנמען באמצעי טכנולוגי- פקס, הנמען קולט את המסמך שעובר בפקס, ומתרגם את המסמך למסר המעובר אליו.  בעת העברת המסמך יכול להתקיים מרכיב ה"רעש", המילים נמחקו כי אין דיו, הכתב לא ברור ונוצר ליקויי תקשורתי.
ביקורת על המודלים הליניאריים מודלים אלא מתעלמים מן המשוב, הנמען במודל לאסוול משמש ספוג פסיבי, של מסרים ומטרה נייחת לשולחיהם. במציאות החברה לא נחלקת לחלוקה ברורה של מוענים ונמענים.  מודלים מעגליים – משתייכים לאסכולת התהליך, קיים דגש על המשוב המתקבל מהנמען המשפיע על תגובת המוען, והמסר שישלח חזרה.
מודל דה-פלר הוכפל המודל הליניארי של שאנון וריבר, הפך למעגל סגור. המוען הופך לנמען הנמען למוען וכו'. לא תהליך סימטרי, המוען משמש מקור עיקרי למסר, והמסרים של הנמען מוגדרים כמשוב. שכלול מושג הרעש – חל על כל מרכיבי התהליך.
מודל אוסגוד ושראם מסר מקודד מפרש מפענח   מפענח מפרש מקודד מסר מדגיש את פעולת ההצפנה (הקידוד) והפענוח של המשתתפים במעמד התקשורת. המודל מציג את שני הצדדים כממלאים לסירוגין אותם תפקידים. המוען מקודד ומשגר מסר לנמען שהופך למוען מקודד מסרים ומגר אותם למוען  שהופך לנמען. המוען והנמען הם שני מרכיבים סימטריים ושווי-תפקיד בתהליך התקשורת. מיוחס משקל להצפנה ולפענוח של התכנים המעוברים בתהליך התקשורת. פער בתפיסת הפענוח והפרשנות כשני תהליכים מובחנים.
הנמען קולט סימנים לאחר הפענוח –
העבודה כוללת סיכומים ללא מקורות